לאחר שיצאה מטיפול נמרץ ועברה למחלקה מתארת הילדה שנפגעה בתאונה את תחושותיה:
“פתאום שמעתי את אמא אומרת: “לאהלה, בבקשה, זו אמא שאוהבת אותך, אם את שומעת אותי תזיזי יד שמאל.” הדמעות שלה נשפכו לי על הפנים, עזרו לי לפקוח עיניים, כל הגוף שלי היה מחובר לצינורות והרגליים בערו מכאב”
היא עברה במעבר חציה בדרך לחוג ציור, כשנהג אוטובוס פגע בה והיא הוגדרה במצב אנוש. אמבולנס של מד”א פינה אותה לחדר טראומה בבית החולים הדסה עין כרם ומאז החל מסע ההישרדות של ילדה בת 10.
צומת דרכים גורלית שעומדת בפניה גורמת לה לשתף את הקוראים בחייה: “קוראים לי לאהלה אייזנברג, הייתי בת 10 כשאוטובוס פגע בי במעבר חצייה פוניתי לחדר טראומה בבית החולים הדסה עין כרם עם פגיעה רב מערכתית.
ההורים שלי קבלו הודעה מהפרמדיק של מד”א והתכוננו לגרוע מכל, אבל ה’ רצה אחרת.”
“עברתי לשיקום בעלין, שכחתי מכל השגרה, החברות ובית הספר. שיעורי הבית שחיכו לי במחלקה היו מפרכים, נלחמתי על כל פיסה של עצמאות, בכיתי בוקר צהריים וערב.
בהמשך טסתי לכמה ניתוחים מורכבים בחו”ל ולמעשה תהליך השיקום שלי נמשך עד היום.” היא מספרת.
“אני הבת החמישית במשפחה של 14 ילדים אבל אבא ואמא מתייחסים אלי כבת יחידה, סועדים אותי במסירות ולא חוסכים בשום טיפול שישפר את איכות חיי.
היום אני בת 20 והולכת על 2 רגליים. לפני ארבעה חודשים התארסתי עם בחור שמתמודד כמוני ואנחנו עומדים להקים בית בעזרת ה’.
אבא ואמא נחנקים מחובות, הטיפולים הרפואיים שלי עולים הון תועפות ואני יודעת שאין להם אפשרות לחתן אותי. המצב הכלכלי בבית נורא ואני לא מעיזה לחלום קניות או נדוניה.
10 שנים אני נאבקת, בולעת דמעות של כאב, נושכת שפתיים, נלחמת בנכות שהתאונה השאירה בי וממשיכה לצעוד קדימה. אני מתחננת אליכם, אנא תעזרו לי לפחות להתגבר על המשוכה הכלכלית ולהתחתן בכבוד” היא מבקשת.
