בגמרא נאמר לאחר נס חנוכה כי “לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה”.
נשאלת על כך השאלה מדוע המתינו אנשי כנסת הגדולה עד לשנה הבאה ולא קבעו את החג מיד באותה השנה?
בקדושת לוי מבאר כי היו עוד נסים רבים לעם ישראל שלא נקבע להם זכר, כמו מפלת סנחריב.
רק לשנה הבאה כאשר ראו אנשי כנה”ג כי כל האורות וההשפעות שהיו בשנה שעברה שבים ומופיעים גם בשנה זו, הבינו כי זהו חג שקדושתו נקבעה לדורות.
הרה”ק רבי ישראל מטשורטקוב מבאר, כי גם אומות העולם עושים חגים לזכר נצחונותיהם במלחמות, אלא שתולים נצחונם בכוחם. חששו החכמים לקבוע חג לזכר הנצחון, שמא יתלו אותו העם בכוחם של החשמונאים. רק לאחר שנה, כאשר ראו שהעם יודעים ומכירים כי כל הנצחון הוא נס מאיתו יתברך, קבעו את החג לדורות.
