ביום שני השבוע, ערב יום השואה הבינלאומי נפתחה בעיר פאפוס שבקפריסין, הועידה הבינלאומית הראשונה של ‘קרן יעל’ שחרטה על דגלה לתמוך ולסייע לחינוך יהודי ושמירת מסורת ישראל בכל פינה ברחבי העולם היהודי, תוך מתן דגש על ילדים יהודיים המתנכים במוסדות שאינם יהודים. רבני הקהילות, מנהלי בתי הספר ואנשי החינוך הגיע מכ-28 מדינות מחמשת היבשות, למרתון של הרצאות וסדנאות מאנשי חינוך ותיקים ואנשי מקצוע, על מנת לקנות כלים מעשיים לעבודה היום יומית.
לאחר קבלת פנים שקיימו יו”ר קרן יעל הרב שמואל אסמן והמנכ”ל אליעזר ליסבוי, התכנסו המשתתפים למושב הראשון, שכותרתו “קירוב קרובים” – האתגר לקרב את אלו שבתוך הקהילה אינם מרגישים שייכות. במושב נדונו סוגיות כגון היחס לילדים שירדו מהדרך, ועל הדרכים באמצעותם ניתן לגרום לילד להתגעגע לביה”ס ולשיעורי היהדות.
במעגלי השיח שהתקיימו, הציגו המשתתפים את האתגרים החינוכיים שבהם הם נתקלים במהלך הפעילות היומיומית, במטרה לשמר ולשפר את שיטות הנחלת החינוך היהודי-מסורתי בכלים מותאמים לשנת 2023. במהלך הועידה התקיימו מפגשי סיעור מוחות והעשרה הדדית של שיטות וטקטיקות.
ביומה השני של הוועידה, התקיימה סדנה מקצועית של המאמן האישי עידן ביטרמן על סגנונות תקשורת אישית וכיצד נכון לרתום כל אחד מהסגנונות ליצירת עבודה פורה ושיתוף פעולה יעיל עם תלמידים.
במהלך ‘ועידת יעל’ התקיימו גם הרצאות בסגנון ‘טד’ שעסקו במגוון רחב של נושאים: הרב שמואל קוט רבה של אסטוניה – על האתגרים והמורכבות בבית מעורב, וכיצד ניתן לגשר על הפערים. אלודי מרציאנו מפריז שהקימה מיזם שמטרתו העברת ילדים לחינוך יהודי, היא הציגה למשתתפים את הנתון לפיו בצרפת רק שליש מהיהודים מתחנכים במוסדות יהודים והשאר בבתי ספר ציבוריים, פרטיים וקתוליים. לדבריה, החסם הוא לא רק כספי אלא גם גיאוגרפי ומנטלי. הודות למיזם שלה כחמשת אלפים ילדים זכו לעבור לחינוך יהודי בעקבות המיזם שנתמך ע”י ‘קרן יעל’.
מר גאל גרינוולד יו”ר סיעת המזרחי במוסדות הלאומיים שהיתה שותפה בכנס דיבר על חשיבות השמירה על הזהות היהודית בעולם שמטשטש זהויות, ע”י ניהול דיאלוג והידוק הקשר לארץ ישראל.
הרבנית ציפי קוזלובסקי מנהלת בית הספר חב”ד בטביליסי גאורגיה דיברה על חינוך פורמלי במקום בלתי פורמלי, ואמצעים דרכם ניתן להאהיב את היהדות ולבלום התבוללות.
גם סוגיית הנגשת שפת התנ”ך והתלמוד עלתה לדיון ב’ועידת יעל’. הרב מוטי ביגון מנהל רשת ‘אהלי יוסף יצחק’ בסאו פאולו הציג שיטה ייחודית שפיתח.
שיאו של הכנס היה ערב הגאלה שהעלה על נס והוקיר את תרומתם של הרבנים ואנשי ונשות החינוך למען החינוך היהודי המסורתי ברחבי תבל ביחוד בתוך מוסדות שאינם יהודיים. מנחה הערב הרב מנדי מוסקוביץ’ הגיע מחרקוב המופגזת ופתח את האירוע בסרטון שהציג את הפעילות הענפה של ‘קרן יעל’ מיום היווסדה.
יו”ר הקרן הרב שמואל אסמן ציין בנאומו “אנו נמצאים בשנת הקהל שאין מתאים ממנה לערוך את הכינוס הראשון” וקרא לנוכחים לצאת מהמיצר אל המרחב בעצמם וע”י כך להוציא גם את המוסד והקהילה. בסיום דבריו הודה במילים נרגשות לבעלי הקרן היקרים, לשותפים ולאנשי הצוות שעמלו ימים ולילות להצלחת הכנס למנהלים ומנהלות בתי הספר שעושים עבודת קודש מידי יום.
בנוסף נשאו דברים מר יעקב חגואל יו”ר ההסתדרות הציונית העולמית, מר גאל גרונוולד יו”ר המזרחי במוסדות הלאומיים שהיו שותפים בכנס והמנכ”ל מר אליעזר ליסבוי שאמר בהתרגשות “אנחנו נשפר את החינוך היהודי בכל העולם, לפגוש אתכם זה נותן לי כח להמשיך לפעול”.
שר החוץ אלי כהן, הרה”ר לישראל הגר”ד לאו ושר הדתות מיכאל מלכיאלי ברכו במילים חמות את ראשי הקרן והמשתתפים בברכות ששודרו באירוע.
גם על הפן התרבותי הושם דגם ב’ועידת יעל’ ולמשתתפים נערכה הופעה מיוחדת של הזמר שולי רנד שסחף את את הקהל בשירה וריקודים. בין השירים חלק עם המשתתפים תובנות וסיפורים חינוכיים משנות ילדותו. לאחר תום החלק הרשמי ישבו המשתתפים להתוועדות אל תוך הלילה וחיזקו איש את רעהו בסיפורים ממקום פעילותם.
ביומה האחרון של הועידה התקיימו הרצאות וסדנאות סביב השעון שהוקדשו לשיפור וחיזוק החינוך היהודי בעולם כאשר הרב שוויקי, מנהל ביה”ס רמב”ם של הקהילה הספרדית בבואנוס איירס, סיפר על השליחות החינוכית מתוך שמחת חיים. חתם את המושבים המקצועיים בועידה הרב ביסטריצקי רבה של המבורג שדיבר על חשיבות התכנון לטווח ארוך וכמפתח להצלחה.
מושב הנעילה שנמשך עד לשעות המאוחרות של הלילה, עסק באופנים על הדרך להנגשת חינוך יהודי במסירות תחת אש. במושב נטלו חלק רבני קהילות מרחבי אוקראינה, ושיתפו את הנוכחים בתלאות שעברו מאז תחילת המלחמה, התלמידים שנאלצו לנטוש את ספסל הלימודים, התמודדות עם טרגדיות כשחבר לכיתה נהרג, וכיצד למרות הכל נשמר הרצף הלימודי.
בבוקר האחרון נסעו המשתתפים ללרנקה שם סיירו במוסדות הקהילה היהודית והתברכו על-ידי הרב זאב רסקין רבה של קפריסין. משתתפי הכנס נפרדו לשלום ושבו למקום שליחותם בארבע כנפות הארץ בכדי להמשיך לשמור על הגחלת היהודית באמצעות החינוך היהודי המסור מדורי דורות.
