“אירוע חסר תקדים”, “הסיפור המזעזע ביותר שנתקלתי בו בכל שנות פעילותי”, “מזעזע בכל קנה מידה אפשרי” ועוד מטבעות לשון מהסוג הזה, משמשים את כל העוסקים במלאכת הרווחה והסיוע, כשהם נתקלים במקרה המחריד והמזעזע של אם חרדית לרבעה ילדים שפשוט גוועה ברעב, ונפטרה בגלל תת תזונה, כפי שנקבע באופן רשמי בתעודת הפטירה שלה.
האם ייתכן שבדור שלנו אנשים מתים מרעב פשוט כי אין להם כסף לקנות אוכל? האם ייתכן שבזמן המודרני יש דבר כזה? ועוד בלב ליבה של טבריה- קהילה חרדית בעיר פעילה ומשגשגת בארץ? איך זה ייתכן?
יצאנו לבדוק ולחקור את העניין, וגילינו את הסיבה: מסתבר שהאם וילדיה, הסתירו ככל יכולתם את העוני והמחסור. הם לא רצו לבקש עזרה מאיש, בלעו את הרעב והעוני בדממה, ולא הסכימו בשום פנים ואופן לקבל עזרה.
גם כשהילדים הלכו לאכול בבית התמחוי, הם עשו זאת בזהירות רבה כדי שלא יראו אותם. לא פעם הם הבחינו במישהו שמכיר אותם שצועד בקרבת מקום, והעדיפו לוותר על הארוחה היומית, כדי שלא יראו אותם נכנסים לבית התמחוי.
הקליקו כדי להציל את ארבעת היתומים
רק כשקרסה האם וכבר לא היתה מסוגלת לתפקד, הצליחה אחת הבנות לשבור את מחסום הבושה ופנתה לבקש עזרה, וגם היא העדיפה לפנות אך ורק לעסקן אחד ויחיד- הרב דרלי, שאותו הכירה המשפחה מהעבר, לאחר שאירח את שמחת הברית של צעיר הבנים.
אלא שאז כבר היה זה מאוחר מדי.
אחד מאנשי הצדקה בעיר אומר שהעובדה שהמשפחה לא פנתה מעולם לעזרה, מרככת מאוד את הכאב הנורא שחש כששמע על המקרה ולא הבין כיצד נסתרה מעיני אנשי הצדקה העובדה שיש בתוך הקהל משפחה הגוועת ברעב.
“זה אולי מרכך קצת את הכאב, אבל זה עדיין לא תירוץ”, הוא אומר, “הרי זה לא סוד שהאבא לא נמצא כבר מספר שנים, השכנים ידעו, המתפללים בבית הכנסת ידעו. לא היינו צריכים לחכות שהם יבואו אלינו לבקש עזרה, היינו צריכים לבוא אליהם ולהכריח אותם לקבל עזרה, במחשבה לאחור, היו סימנים, ומישהו שזה אני וכל החברים שלי שעוסקים במלאכת הקודש הזאת, היינו צריכים להיות עירניים ולשים לב לסימנים הללו”.
לדבריו, המקרה מדיר שינה מעיניהם של אנשי הצדקה בעיר ובכל רחבי הארץ: “אני מקבל טלפונים ממנהלי קופות בכל רחבי הארץ. הם מספרים לי שהמקרה הזה מדיר שינה מעיניהם, הם התחילו לבדוק כל אחד במקומו הוא, האם יש אולי עוד איזו משפחה שככה מסתתרת ומתחמקת מלקבל עזרה? האם יש אולי עוד אם חרדית הרעבה ללחם?
“המקרה הזה חייב לשמש כתמרור איתות ואזהרה לכולנו, לא רק אצלנו בעיר אלא בכל מקום ומקום. ואני באמת קורא לציבור, שימו לב לשכנים, שימו לב לקרובי המשפחה שלכם, מה המצב אצלם בבית? ייתכן שהם רעבים ללחם ומתביישים לבקש עזרה? אם כן, אל תהססו, תתערבו, תפנו בשמם, תדאגו שמישהו יעזור להם!”.
בעיקר הוא מבקש מהציבור לסייע למשפחה לפחות לאחר הטרגדיה הנוראה: “זה די ברור שילדים שגדלו בבית שבו אמא מתה ברעב, זקוקים לסיוע מקיף ונרחב מאוד. קודם כל הם נותרו בלי אב ואם וצריכים למצוא להם פתרונות. אי אפשר לשלוח אותם לאימות כי הם כבר גדולים מדי, אבל הם חייבים עזרה גם פיזית וגם רגשית. אנחנו ממש מתחננים לציבור שיתרמו בעין יפה, כדי שנוכל להסיר את החרפה הנוראה הזאת מעלינו ומעל הציבור כולו”.
הקליקו כדי להציל את ארבעת היתומים
לצערינו יש עוד כאילו ,ושלא יבלבלו את המוח אנשים לפעמים מבקשים בעדינות פעם פעמיים ומקבלים בעיתה ולא פונים יותר .
אני אמא חד הורית. בעלי הוא זה שעזב את הבית. השאיר אותי עם 8 ילדים. אני מאד מתביישת לבקש עזרה. חיה בלחץ אטומי. לא משתפת. מאד מנסה גם להסתיר מהילדים. ומשלמת מחיר בריאותי כבד מאד. זה כואב לי!! לפחות שתהיה לילדי אמא בריאה… אבל מה אני יכולה לעשות?! אני לא יודעת לנדנד ולהתחנן. יש לי כבוד עצמי לכל הצרות. וממש מתוסכלת.