עוד יום כואב עבר על העם היהודי.
מעיין הדמעות ממאן לעצור. הלב היהודי שבור ושותת דם. אין מי שיכול להישאר אדיש למראה התמונות של הילדים הרכים והעדינים, טהורי המבט. המחשבה על האם וילדיה שצריכים להתמודד עם האסון הנורא ועם החלל שנפער, וכל זה ללא אב המשפחה המאושפז עדיין בבית החולים וכלל אינו יודע מהאסון הנורא שפקד אותו. המחשבה על אשה צעירה שזה עתה נישאה וראתה את בעלה נהרג אל מול עיניה, גורמת לכאב איום ונורא שקשה להכילו.
אך אנו יהודים מאמינים בני מאמינים למודי אסונות וטרגדיות מאז היותינו לעם, יודעים כי בזמנים אלו מוטל עלינו להבין כי גזירת שמים היא זו, ועל כל אחד מאיתנו מוטל לעשות חשבון נפש מה ה’ דורש מאיתנו ובמה עלינו להתחזק.
בהלוייה קורעת הלב במוצאי שבת, ציטט מנהל הת”ת בו למדו הילדים הי”ד, את דבריו של מרן האדמו”ר מקלויזנבורג זצ”ל, לאחר שאיבד בשואה את אשתו ו-11 ילדיו, שבילדותו הסבירה לו אמו כי בקריאת שמע מכסים את העיניים, ללמדנו שכשמגיעים זמנים בהם לא נבין את מה שקורה, עלינו לעצום עיניים ולהאמין, כי לא נבין מה שקורה ורק האמונה היא זו שתחזיק אותנו.
הטרגדיה המשפחתית בפיגוע המזעזע: "האב עדיין לא יודע את גודל האסון"
