מאות חוגגים, מבני יהדות מרוקו ומכלל שבטי ישראל, התאספו יחדיו בבית ‘כרמי העיר’ לחוג בשמחה את נס ההצלה, בראשותו של המשפיע הגה”צ רבי מנחם אברהם ביטון שליט”א, שהלהיב את הלבבות בדברי חיזוק ובשירה כמיטב המסורת. כמו כן נטלו חלק באירוע רבנים ואישי ציבור ובהם שר הדתות מיכאל מלכיאלי, הגאון רבי אליהו בן סימון, מנכ”ל הרבנות הראשית יהודה כהן ועוד. את הערב הנעימו בשירה ופיוט מיטב הזמרים והפייטנים.
פורים ד’למעגאז – למי שפחות מכיר – נחוג לרגל נס הצלת יהודי מכנאס, שהתרחש בשנת תרכ”ב (1860 למניינם), כאשר צורר ערבי בשם זילאלי בן מוסטפא, המכונה אל-מעגאז (כלומר, העצלן), שהתפרסם בקרב המוסלמים בשל כוחו בכשפים, החליט למרוד במלך מרוקו מוחמד הרביעי ולהכתיר את עצמו למלך.
המלך שיגר את אחד ממפקדי הצבא בשם בן עודא לחסל את המרד. אך אל-מעגאז הבטיח לאנשיו שבן עודא ימות באותו הלילה וכך אכן היה, מה שהגדיל את ההערצה לצורר. אל-מעגאז הכריז כי קיבל “נבואה משמים” להרוג את כל היהודים, והחליט להתחיל בעיר מכנאס, בהיותה אחת מארבע ערי המלוכה במרוקו.
הבשורה המרה הגיעה ליהודי מכנאס שהתכנסו בבתי הכנסת לימי תענית ותפילה. בדרכו למכנאס עצר בכפר הנקרא ‘אדריש’ כדי להסתפר, ובמהלך התספורת נאמני המלך מוחמד ערפו את ראשו של אל-מעגאז, הדבר הזה התרחש ביום י”ג באדר. לאחר מכן הובילו את גופתו למכנאס וביום ט”ז אדר תלו את ראשו הערוף בשער החדש של מכנאס ‘באב אג’דיד’, והעיר מכנאס צהלה ושמחה. לזכר הנס קבעו רבני מכנאס לעשות את יום ט”ז באדר יום שמחה להודות על הנס.
השנה, 161 שנים לאחר הנס הגדול, נרשמה התעוררות לחדש את המסורת שלמרבה הצער נשכחה מעט. מי שהוביל את האירוע הוא ארגון ‘איחוד הקהילות ובתי הכנסת יוצאי מרוקו’ בראשות הרב יהודה אזרד, שפועל רבות לשימור מורשת יהדות מרוקו.
לקראת האירוע הודפס קונטרס מיוחד, ובראשו מבוא מקיף לפרטי הנס מאת הסופר הרב שמעון ליברטי. הקונטרס כולל מהדורה חדשה ומפוארת מחיבורו של הגאון רבי יוסף משאש זצ”ל, אב”ד מכנאס ורבה של חיפה, המתאר את מעשה הנס, וכן את פיוט ‘מי כמוך’ שכתב על המאורע, כדוגמת הפיוט המפורסם של רבי יהודה הלוי לשבת זכור.
ובכך עוד פיסת היסטוריה ומסורת מפוארת מקבלת את מקומה הראוי
