פטירתו של הרב שי אושרי מבני ברק, באה לרבים בהפתעה גמורה. עד לפני חמישה חודשים הוא היה בריא ושלם, חצי יום למד בכולל אברכים וחצי יום עבד בסניף המקומי של ‘נתיב החסד’. הוא היה חביב וידידותי, כולם הכירו אותו, כולם אהבו אותו.
כשחלה, הוא העדיף לשמור זאת בסוד, המחלה התקדמה בקצב מהיר מאוד, ובכל זאת הוא נשך את השפתיים, נשא בדומיה את כאבו, ולא שיתף את מי שלא היה חייב לשתף. רק בשבועות האחרונים לחייו הבינו החברים הקרובים שהוא חולה מאוד, וכשנפטר, הם נותרו המומים. לא חשבו שהמצב היה גרוע עד כדי כך.
גם רעייתו, שלומית בת ה-45 היתה המומה. היא כן ידעה שבעלה חולה מאוד, אבל כל הזמן תלתה תקוות שאולי יקרה נס והוא ייחלץ מזה בשלום. הפטירה באה בפתאומיות, לאחר התדרדרות מהירה מאוד. היא הרגישה שהיא לא מצליחה לנשום מרוב כאב.
לצד הכאב הנורא על פטירת בעל נעוריה, היא מודאגת מאוד גם מעתידם של שלושת היתומים שהותיר אחריו, בני 19, 17 ו-21.
קרובים וידידים של המשפחה החלו להיערך במקביל גם לסייע לה מבחינה כלכלית. “שלומית עוזרת מעט לקשישים, אבל עיקר הפרנסה של הבית באה דרך הרב שי עליו השלום”, אמר אחד מידידיה של משפחת אושרי, “זה לא פשוט המצב, הם גרים בדירה שכורה, אין להם עכשיו שום הכנסה, והם חייבים לקבל עזרה רצינית כדי שיוכלו להתקיים. כמו כן צריכים לאפשר לילדים היתומים להתחתן בעזרת ה’, צריכים לעזור להם עם קרן שתאפשר להם לממן את הוצאות החתונה הבסיסיות, כשאין להם אבא שיוכל לקחת את העול הזה על עצמו”.
ואכן הציבור התגייס וסייע. סכום כסף נכבד נאסף מאז פטירתו ועד עתה, והיא, שלומית, מבקשת לנצל את הבמה כדי להודות לכל המסייעים.
“אי אפשר להתאושש מכזאת טרגדיה”, היא אומרת בכאב, “אבל אפשר להתחזק ולהמשיך למרות הכל. העזרה והסיוע שהציבור העניק לנו, נותנים לי את הכח לעשות זאת. אין לי משהו אחר לומר מלבד: תודה!”.
ידידי המשפחה מציינים כי הסכום שנאסף רחוק מלהספיק כדי לאפשר למשפחה להתייצב בצורה סבירה: “אנחנו נזדקק להתאמץ עוד רבות כדי להשלים את החסר, אבל מה שנכנס עד עכשיו בהחלט מהווה התחלה טובה ואפילו יותר מכך, זה יעזור מאוד לשפר את מצבם, ואנחנו מקווים שהציבור ימשיך לתרום ולסייע, כדי שהיתומים הללו לא יישארו לבד חלילה”.
