סיפר הגר”י זילברשטיין שליט”א על מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק”ל- ה”סטייפלר” (נלב”ע כ”ג אב תשמ”ה)
יום אחד הייתי בחדרו של מרן הסטייפלר. אל החדר הגיע אדם שהיה נראה חולה מאד, ומיד החל להתייפח נוראות.
הוא הפציר והתחנן בפני מרן שיתפלל לרפואתו. ניכר היה שהאיש עובר סבל רב, ובקשתו הכל כך ישירה נגעה ללבם של הנוכחים שעקבו בדריכות וציפו לתגובתו של הסטייפלר.
נשא הסטייפלר את עיניו אל החולה ואמר לו: הלא כבר קבעו חז”ל ששכינה עומדת למעלה ממראשותיו של חולה, ותפילתו של החולה על עצמו נשמעת יותר מכל. אני מציע לך, שתנצל את דמעותיך כדי להתפלל על עצמך, ומובטחני שתפילתך לא תשוב ריקם.
הוסיף הסטייפלר: אין תפילה שאינה מועילה, אין תחינה שאינה פועלת, לעיתים רק למחצה לשליש ולרביע (ראה ויקרא רבה י), ויש מקרים שהתפילה מועילה אחרי שבוע או שבועיים, לפעמים חודש או חודשיים, שנה או שנתיים, ולפעמים אחרי 5 או 10 שנים.
סיפר הרב זילברשטיין: עקבתי אחר אותו אדם וראיתי כי אכן, מיום זה החל להתפלל ביתר כוונה, כשהוא מקווה ומאמין בחסדי ד’ כי לא תמנו, וראה זה פלא, למרות תחזיותיהם הקודרות של הרופאים, עשר שנים לאחר מכן נרפא האיש ממחלתו כליל, חדל להיות תלוי בכדורים והיה כאחד האדם (עלינו לשבח).
