באי כולל פוניבז’ בבני ברק, הורגלו לראות את דמותו של הרב מאיר בן סניור זצ”ל, כדמות קבועה בבית המדרש, מסוג האנשים המיוחדים שמתיישבים במקום ולא זזים ממנו במשך שעות ארוכות. גם בימי שישי ובשבתות היה הרב בן סניור מגיע אל הכולל ולומד שעות על גבי שעות, הוא לא התחשב בשאלה אם בית המדרש מלא מפה לפה, או ריק מאדם.
למרות שקדנותו המופלאה, היה מוצא תמיד את הדרך להבליע ברגעים הפנויים הבודדים שהיו לו, הרבה מאוד מעשי חסד. הוא הפעיל גמ”ח להלוואת כספים, היה לו ארגון שהיה מחלק חלות לשבת למשפחות ברוכות ילדים ומעוטות יכולת, הוא היה דואג להשיג עודפים של פירות וירקות ולחלק אותם לאברכים עמלי תורה, ועוד.
עם פטירתו של הרב בן סניור זצ”ל, בגיל 56, הותיר את אלמנתו הגב’ רחל תבלחט”א, ואת עשרת ילדיהם היתומים – מתוכם ארבעה שטרם באו בברית הנישואין, הצעירה מביניהם בת 13.
לפני כחצי שנה אובחנה בגופו המחלה הממארת. גידול החל לצמוח בתוך ראשו, ובשלב הראשונה נעשה ניתוח כדי להסיר אותו, אבל הוא לא נתן למציאות הקשה הזאת להפריד אותו מהמקום הקבוע שלו בבית המדרש: “באותו יום שהוא התעורר מהניתוח, הוא כבר הגיע לשבת בכולל”, מספרים האברכים בהתרגשות.
“זה היה מחזה מדהים, יהודי שעבר ניתוח ראש קשה, שלאנשים אחרים לוקח שבועיים להתאושש ממנו, בא להתאושש על יד הגמרא. בלי לוותר לעצמו אפילו על רגע אחד”.
לסיוע ליתומי השקדן מפוניבז’ הקליקו כאן>>>
בני המשפחה מספרים שבימי השבעה הם שמעו כל הזמן על עוד פעולות חסד שהיה עושה, עוד גמ”חים שהקים וניהל בחשאי, בלי לעשות לעצמו פרסום. אפילו בבית לא היה מספר על פעליו הברוכים. זאת, תוך ניצול שברירי שניות של בין סדר אחד למשנהו, בזמן שהוא הלך לארון להביא ספר כדי לעיין בו, כבר היה מוצא עוד דרך לגמול חסדים עם אנשים שעברו על פניו.
“לעצמו לא היה צריך כלום”, הם מספרים, “הוא תמיד חשב על השני, ועשה את זה תוך שקיעות מופלאה בלימוד”.
תקופת המחלה גרמה לכך שהמשפחה נקלעה לחובות לא קלים, וכעת לאחר פטירתו נותרו אלמנה וארבעה יתומים הזקוקים לעזרה כדי שיוכלו לגדול בתנאים כלכליים סבירים, ולהתחתן בכבוד בסייעתא דשמיא, בהגיעם לפרקם.
קרובי המשפחה וידידיה מתריעים כי המצב הכלכלי אינו פשוט, המחלה גרמה להם לשקוע בחובות, ויש צורך דחוף להגיש עזרה למשפחה כדי שתוכל להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה.
“יש כאן ארבעה ילדים יתומים לחתן. אנחנו לא יכולים להשאיר את זרעו של האיש הזה שהיה מוצא תמיד זמן לעזור לאחרים, ללא עזרה. עם ישראל חייב להחזיר לו טובה על מה שעשה למענם של כל כך הרבה יהודים נזקקים, ולהרים תרומה נדיבה לקרן שהוקמה לעזרת המשפחה.
