מרן ראש הישיבה הגרמ”ה הירש על סערת הגיוס: “זו טרגדיה! קרה פה דבר היסטורי”

מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש נשא דברים הערב, בצאת השבת, על סערת חוק הגיוס ועל ההחלטה נגד התקציבים לעולם הישיבות.

‘חדשות JDN’ עם דבריו המלאים של מרן ראש הישיבה הגרמ”ה הירש:

כל אחד יודע מה שקרה בסוף השבוע שביטלו לגמרי את הזכות שלנו ללמוד תורה בארץ ישראל לעת עתה. יש עניין פה שאי אפשר לומר שלא היה חסר אצלנו את המדריגה של מסירות נפש לתורה. על כל פנים עכשיו אנחנו נצטרך מסירות נפש לתורה. אי אפשר לדעת מה בדיוק יהיה הצורה. עד כמה יקפידו עלינו. אי אפשר לדעת.

בגלל שיש שני סוגי אנשים בין אלו שדוחפים לבטל את העניין של תורה אצלנו. יש אלה שלאו דווקא שונאים אותנו. לאו דווקא שונאים את הדת. רק כיוון שהם לא מאמינים ולא מבינים התורה זה מה שמציל אותם, שכל זה שארץ ישראל עדיין חי וקיים כשיש את כל השונאים מסביב זה רק בגלל שיש תורה בארץ ישראל. בלאו הכי זה לא היה. אך ורק! ובזה שמוותרים על התורה, כורתים את הגזע שהמדינה עומדת עליו. הם לא מאמינים בזה רח”ל, ולכן הם אומרים אם ככה למה לא לנהוג שווה בשווה. זה סוג אחד של אנשים.

יש סוגים אחרים שהם ממש רשעים, שלא אכפת להם בכלל מהשווה בשווה. הם שונאים את הדת. שונאים את התורה. שונאים את הבן תורה. ויש הוכחות מיניה וביה ממה שקרה בימים האחרונים ואני לא רוצה להגיד את זה כאן בבית מדרש. רואים איך שהם הגיבו לכל מיני הצעות מאנשים שלהם אפילו. זה היה רק בגלל שנאה. נגדנו. שנאת הדת. שנאת התורה. ושנאת הבני תורה. הם רוצים להחריב אותנו ואנחנו נצטרך לעמוד נגדם. ויהיה מסירות נפש. מקווה שלא נגיע לזה. אבל יכול להיות מאוד שנגיע למסירות נפש שנצטרך לעמוד נגדם. וזה עכשיו לא הזמן לפרט.

אבל דבר אחד ברור, שהדבר הראשון שצריך בזמן הזה שיהיה מסירות נפש ביחס לתורה עצמה. שהתורה עצמה תהפוך להיות קרבן. אם התורה עצמה נהפכת להיות קרבן, אם הלימוד שלנו יהיה קרבן, מה הפשט הלימוד קרבן? סדרים שלמים ממש בלי שום ביטול תורה. מה אכפת לי שזה סוף הזמן? ללמוד תורה במסירות נפש! זה וודאי מחויב עכשיו, ללמוד תורה כמו קרבן, שיהיה ריח ניחוח להשם. וזה וודאי יכול להיות סיבה להוריד את כל הבעיה. זה וודאי.

הקב”ה יתן לנו את הכח של הבנה באמת לשבת לחשוב קצת מה קרה פה דבר היסטורי שפעם ראשונה מקום המדינה ביטלו הכח ללמוד. זה טרגדיה! מה אנחנו צריכים לעשות על זה. זה וודאי דבר ראשון זה התחזקות בתורה שלנו מכאן ולהבא.

ואם אנחנו ככה נעשה אולי יהיה סייעתא דשמיא. אם נביא את הקרבן הזה לקב”ה אולי ירחם עלינו ולא נצרך להביא קרבנות אחרים שיהיו מבחינה מסוימת יותר קשרים עבורנו. שהשם יתן לנו הכח לעשות מה שהוא רוצה מאיתנו.