הוא עמד שם, בבית ההלוויות, מוקף במאות אנשים. את רובם הוא לא מכיר, אבל הם במילא לא מעניינים אותו. מוישי הקטן, בן 4 בלבד, מביט בעיניו הקטנות על הטלית העוטפת את אבא שלו שהוא כל כך אוהב, ר’ דוד גולדמן זצ”ל.
יתגדל ויתקדש שמיה רבא…
בקול שקט אך יציב, חוזר מוישי על המילים הקשות שהוא נתקל בהם לראשונה. סביבו שומעים את קולות הבכי שלא מפסיקים, והוא לא מבין בכלל את הסיטואציה. ייקח לו זמן להפנים את העובדה שהוא לא יפגוש יותר את אבא, עד ביאת גואל צדק, בתחיית המתים.
מוישי צריך שנעזור כלכלית לאמא שלו, האלמנה. תורמים עכשיו >>>
מוישי, יחד עם 2 היתומים הנוספים שהותיר ר’ דוד, הקטנה בהם בת פחות משנה – זקוקים לאבא שלהם. אבא שילווה אותם ברגעים החשובים של החיים, אבא שיצעד איתם לחיידר בבוקר, לבית הכנסת בשבת. אבא שילמד אותם, שירים אותם על הידיים. פשוט אבא.
אנחנו לא יכולים למלאות את מקומו של ר’ דוד זצ”ל. אנחנו יכולים להשלים את כל שאר הדברים שאבא עושה: לדאוג לכלכלת הבית. לא להותיר את האלמנה ואת היתומים הרכים ללא משענת.
מישהו שידאג להוצאות הכלכליות המלוות את הרגעים של החיים, מישהו שישלם לחיידר, להוצאות השבת. לחיי היומיום.
מוישי צריך שנעזור כלכלית לאמא שלו, האלמנה. תורמים עכשיו >>>
הדמעות מתחילות לזלוג שוב ושוב, כל פעם שמוישי הקטן מתחיל באמירת הקדיש. את הדמעות האלה אנחנו לא יכולים לעצור. את דמעות הצער שיהיו לאלמנה וליתומים אם לא נדאג להם כלכלית – אנחנו מחוייבים לעצור. כבר עכשיו.
לא עומדים מנגד. לב יהודי לא יכול לסרב לדמעות האלמנה והיתומים. אף אחד לא רוצה שהם יצעקו אל הקב”ה, המבטיח בתורה כי הוא ישמע את צעקתם. כולנו רוצים לזכות לכל הברכות האמורות בתורה, בזכות הצדקה עבור האלמנה והיתומים.
כולנו תורמים עכשיו ומצילים את מוישי, את אמא שלו ואת היתומים הקטנים שמתחננים וזקוקים לעזרתנו.
מוישי צריך שנעזור כלכלית לאמא שלו, האלמנה. תורמים עכשיו >>>
