“פרוטה חמורה”: מומחה הכשרות ממשיך להסביר את הבעיות בנופש

רבים וטובים יוצאים לנפוש בבתי מלון, בתי הארחה, צימרים ועוד בארץ ובעולם בימי בין הזמנים, וברור כשמש שמבקשים לנפוש כהלכה ללא פשרות, ולא להכשל חלילה.

אבקש שוב לחדד ולהדגיש: להכין ולנהל מקומות נופש כדת של תורה במקומות אשר כל השנה רמתם הכשרותית וההלכתית נמוכה או כלל לא קיימת צריכה בראש ובראשונה כמובן סיעתא דשמיא מרובה, ובנוסף גם מיומנות ומקצועיות רבה על ידי מומחה בניהול מערכות כשרות מוסמך ובעל נסיון בתחום.

כדי לסבר את האוזן ולהטעים את הדברים לכלל הציבור אשר אינו מודע דיו למורכבות הנושא, אבקש להנגיש בקצירת האומר את הבעיות והמכשולות אשר עלולים חלילה להיווצר באי ניהול מערכת כשרות תקינה, ולהעניק לציבור מודעות והבנה בנושא חשוב זה. הן בימות החול והן בשבתות וחגים.

הוא ניסה בכל דרך אפשרית להסתתר וכבש את פניו בצלחת החלב המלאה בפתיתי קורנפלקס אך הדבר לא צלח לו ופגש אותי פנים אל פנים בחדר האוכל של בית מלון מפואר באיזור ים המלח בכשרות מקומית….

וכמובן וכמצופה התחיל להתפתל בהסברים והצטדקויות על שלמרות היותו אדם נכבד בקהילתו וראש המדברים תמיד בדבר המכשולות המצויות למכביר במאכלים בכשרות נמוכה כלשונו, ועל הצורך הגדול להקפיד על כשרות מהודרת ללא פשרות, וכך טען להגנתו הרי הקורנפלקס בכשרות מהודרת בדקתי את האריזה, החלב מהדרין בדקתי את השקית, הכלים, הרי הכל קר….

ושים לב הוא מטעים את טון דיבורו בידענות מופלגת, בפירות אני לא נוגע, ואתה יודע למה? משום החששות של דיני ערלה הוא חוטף ועונה. והצלחת המלאה בסלט ירקות שהנך רואה על השולחן, אני מפריש מהם תרומות ומעשרות לפי כל כללי ודקדוקי ההלכה בנוסח המקובל מהחזו״א.

אז מדוע אני אמור להרגיש שלא בנוח בסביבתך כעת? הוא פונה אלי במבט תוהה.

אם מותר לשאול העזתי ושאלתי ועל מה מחללים אתם את המעשר שני? על זה בדיוק, והוא מראה לי מטבע של שקל המאופסנת בתוך שקית אוכל, לכך ייעדתי מטבע זו לצורך חילול המעשר שני,

ואם המעשר שני אינו שווה פרוטה האם יש לכם פרוטה חמורה? שבתי והקשיתי, אהה… זה מושג שהיה רק בזמן חז״ל ענה בשפה רפה, במחילה מכבוד תורתו אמרתי גם בזמן הזה מעשר שני שאינו שווה פרוטה אי אפשר לחלל על פרוטה אלא צריך לכך פרוטה חמורה, אבדוק את הנושא בהזדמנות הראשונה הפטיר לעברי. הבנתי מיד שה״רב״ אינו יודע מימינו ומשמאלו.

ובאם תינתן לי האפשרות פניתי אליו בבקשה לברר עוד עניין פעוט, בסלט התמים המונח לפניכם יש קוביות בצל ייתכן שנחתכו בסכין בשרית (בטעות) והרב אוכל זאת יחד עם גבינה בכשרות מהודרת (כפי שמופיע שחור ע״ג לבן על הקופסא,) וייתכן שהבצלים נפסלו בלינת לילה, והשמן שעירבו בסלט? והמיץ לימון שהטעימו בו את הסלט? הם הרי כבר כן פרי וייתכן שיש בהם חששות ערלה. ואם השמן הוא מסויה לדעת הרב מבריסק אין לו תקנה ואין אפשרות להפריש עליו תרומות ומעשרות וייתכן שגם המיץ לימון בקטגוריה בעייתית זו.

לא פשוט לאכול סלט ירקות תמים ופשוט בבית מלון בכשרות נמוכה… אה??? סליחה! שומע אני את קולו של אותו רב כאשר צעדתי החוצה אפשר את מספר הנייד שלכם?….

הצורך בפרוטה חמורה בהפרשת תרומות ומעשרות בבין הזמנים מצויה מאד, בטיולים בפרדסים ובבתי אריזה, בסיור בקטיף חווייתי, בשכירות בית עם גינה בה נטועים עצי פרי, ועוד.

תקנה גדולה תיקנו לרבים כל מי שאין ברשותו ‘פרוטה חמורה’ ואינו מנוי בקרן המעשרות, ונקלע למצב בו צריך לחלל מעשר שני על ‘פרוטה חמורה’, יכול להצטרף חינם כמנוי חד פעמי ב’משמרת המעשרות’ [יש להתקשר למס’ 073-7507575 שלוחה 4 ולהשאיר שם ותאריך ולפעול על פי ההוראות]. למשך מספר ימים [מיום ההצטרפות עד לשבת הקרובה] ולחלל על ‘פרוטה חמורה’ שברשותם. תהי משכורתם שלימה מן השמים.

הפינה המחכימה:

בחיפה ובעכו ישנם גני פאר, השייכים ל’כת הבאהית’. בחיפה ישנו גן מפואר של בני הכת, הנקרא “הגנים התלויים”. הגנים נבחרו ברשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק”ו.

רבני הצפון, שנשאלו פעמים רבות האם מותר ליהודים לסייר ב’גנים התלויים’, חקרו את הנושא והגיעו למסקנה שאין זה מקום עבודה זרה מוצהר. הרבנים שטחו בשעתו את כל הנתונים לפני רבינו מרן הגרי”ש אלישיב והגרח״ק וכך הורו, שלמרות שמעיקר הדין מותר להיכנס ל’גני הבהאים’, מ”מ לא ראוי ליהודי שומר תורה, ובפרט לבני תורה, להיכנס למקומות שכאלה, של בני דת לא לנו. כך גם נכתב בשו”ת ‘דבר דוד’ (ח”א סימן כ) ובס’ ‘מנוחת אמת’ (פ”י כ”ה).