תוכן עניינים: ערב תשעה באב ● סעודה המפסקת ● הפטורים מהצום ● דיני התענית ● דיני רחיצה ● דיני סיכה ● נעילת הסנדל ● שאילת שלום ● הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בתשעה באב ● מנהג ישיבה על הארץ ● מנהג איסור מלאכה ● דיני האוכל בהיתר בצום ● טלית ותפילין ● הדינים הנוהגים במוצאי הצום ● שו”ת לתשעה באב
ערב תשעה באב
א. אסור לטייל בערב תשעה באב [ויציאה לצורך ילדים קטנים, אינה מוגדרת טיול], אך שאר כל המלאכות מותרות עד השקיעה [ולכן אין איסור לעבוד עד השקיעה].
ב. מחצות היום של ערב תשעה באב נוהגים ללמוד רק דברים המותרים ללמוד בתשעה באב (הובאו להלן סע’ מג-מט). ומי שקשה לו ללמוד רק דברים אלו, ילמד כדרכו עד השקיעה.
ג. סעודה שלפני סעודה המפסקת: יש לאכול קודם חצות או לאחריו קודם מנחה [קטנה] סעודה ראשונה, ונוהגים להרבות בה קצת במיני מאכל [ויש מקפידים לאכול בה פת (עפ”י מג”א סי’ תקנב ס”ק יא)].
סעודה המפסקת [הסעודה האחרונה קודם הצום]
ד. יש לאכול סעודה המפסקת כשהוא יושב על הקרקע [ואין צריך לחלוץ נעליו]. וע”פ הקבלה צריך להפסיק בינו לבין הקרקע ע”י בגד שאינו לבוש בו.
ה. נוהגים לאכול בה לחם וביצה קשה קרה, ונוהגים להטבילם באפר, וישתה מים, ואומרים ‘זהו סעודת תשעה באב’ [ואף שמן הדין מותר לאכול דברים נוספים שאינם מבושלים (וכבסע’ הבא), מי שאפשר לו, לא יאכל עוד מאכלים מלבד הנ”ל, ובלבד שיאכל בכמות שיהיה לו כח לצום].
ו. אסור לאכול בסעודה המפסקת שני תבשילים, ולכן הנוהגים לאכול בה ביצה, אסורים לאכול מאכל מבושל נוסף [אך מאכלים שאינם מבושלים, כגון ירקות ופירות חיים, מותר לאכלם]. ולפיכך יש להקפיד לאכול את כל התבשילים שרוצים לאכול, לפני סעודה המפסקת [ויזהר מברכה שאינה צריכה].
מאכלים צלויים או מטוגנים או מעושנים, נחשבים כתבשיל לעניין זה (וראה הרחבה בעניין זה, בשו”ת שאלות ד-ח). אך דברים אפויים כעוגות, אינם כתבשיל.
ז. כאמור בסע’ ג, יש להקפיד לאכול את הסעודה העיקרית שלפני סעודה המפסקת מוקדם, כדי שסעודה המפסקת לא תהא אכילה גסה ועראית.
ח. נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו.
ט. אין לשתות משקאות משכרים בסעודה זו, ואף לא משקאות חשובים, כגון מיצי פירות. אך משקאות קלים מותר, ותה וקפה להלכה מותרים ואינם חשובים כתבשיל (עי’ סי’ תקנב – שע”ת, ברכ”י, מחז”ב, ערוה”ש).
י. לא ישבו ג’ אנשים יחדיו כדי שלא להתחייב בזימון, אלא כל אחד ישב בפינה לבדו. ואף אם ישבו בטעות ג’ ביחד, לא יזמנו.
יא. הפטור מהצום לא צריך לעשות סעודה המפסקת, אך יש עניין שיאכל על הארץ ביצה באפר, כנהוג.
יב. יש לסיים את הסעודה קודם השקיעה.
יג. אם רוצה לאכול לאחר ברכת המזון, נכון שיתנה על כך [אפילו במחשבה] קודם ברכת המזון. ואם לא התנה, מותר לאכול עד השקיעה. ושאר דיני האבלות מותרים לכתחילה עד השקיעה, ואין צורך להתנות עליהם.
הפטורים מהצום [ראה עוד בענין זה בשו”ת שאלות כח-לג]
יד. חולה שאין בו סכנה, דהיינו שנפל למשכב או שחולה כל גופו [-שאינו מתפקד], פטור מהצום (וראה בשו”ת שאלה ל לענין הסובל מכאבי ראש).
טו. הסובל ממיגרנה, אם חש כאבי ראש שיתפתחו למיגרנה – פטור מהצום.
טז. מי שיש לו חום 38 מעלות, פטור מהצום.
יז. מעוברות צריכות לצום. אך אם ההריון לא תקין (ראה בשו”ת שאלה לב) או שההמוגלובין נמוך, פטורות מהצום, ויעשו שאלת חכם.
יח. מניקות צריכות לצום, ויתכוננו היטב [ביומיים שלפני הצום] בשתייה מרובה ממותקת בסוכר [ואף לאחר הצום מומלץ לשתות שתיה ממותקת בסוכר]. אמנם אם בצום יחסר לתינוק חלב והתינוק צריך לו, או שיודעת בעצמה שהצום יזיק לחלב, תשתה כדרכה.
יט. יולדת, עד שלושים יום פטורה מלצום אף אם אינה מינקת (וראה בשו”ת שאלה לג לעניין מעת לעת).
כ. מפלת, אם הפילה לאחר ארבעים יום, דינה כיולדת.
כא. ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, ואף בתענית שעות אינם חייבים.
כב. גם מי שלא צם, לא יאכל דברי מתיקה ובשר.
דיני התענית
כג. תשעה באב אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תה”מ, תלמוד תורה ושאילת שלום. איסורים אלו הם מהשקיעה עד צאת הכוכבים שלמחרת.
דיני רחיצה
כד. רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור.
כה. רחיצה להעברת לכלוך מותרת [ולכן מותר להשתמש במים ובמגבונים לחים לצורך ניקיון בבית הכסא].
כו. מותר לרחוץ קטן שהתלכלך, אע”פ שידיו של הגדול נרטבות בשעת הרחיצה.
כז. נוטלים נטילת ידיים של בוקר שלוש או ארבע פעמים, כל אחד לפי מנהגו, עד סוף קשרי האצבעות בלבד [כולל קשרי האצבעות].
כח. חולה וקטן לפני אכילת פת נוטלים ידיהם כרגיל, וכן נוטלים מים אחרונים כרגיל. כהנים לפני נשיאת כפיים נוטלים ידיהם כרגיל.
כט. אסור לרחוץ את העיניים במים בבוקר כדי לנקותם, אך לאחר שניגב ידיו מנטילת הבוקר ועדיין ידיו לחות קצת, מותר להעבירן על עיניו.
ל. שטיפת הפה [במים או במי פה] וצחצוח שיניים במשחה [ששוטפים את הפה לאחמ”כ] הותרו רק במקום צער גדול, ויטה ראשו למטה כדי שלא יבלע מים.
לא. מי שנפנה לנקביו הגדולים או הקטנים, אם עומד כעת להתפלל – נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ואם אינו מתפלל עכשיו, נחלקו הפוסקים האם מותר ליטול ידיו, על כן לכתחילה יגע במקומות המכוסים בגוף ואז לכו”ע מותר לרחוץ ידיו.
לב. לצורך בישול לערב, מותר לשטוף את המאכלים וכן מותר להדיח כלים, אף שממילא נרטבות הידיים.
לג. כלה תוך ל’ יום לחתונתה מותרת לרחוץ פניה כדי שלא תתגנה על בעלה.
דיני סיכה
לד. אסור לסוך בשמן או סבון אפילו על מקצת גופו לשם תענוג, ולכן אסור להתאפר ולהתבשם בתשעה באב [אך אין איסור להתאפר ולהתבשם מערב ת”ב], מלבד כלה תוך ל’ יום מחתונתה המותרת בזה כדי שלא תתגנה על בעלה.
לה. סיכה לצורך רפואה מותרת, ולכן מותר למרוח משחה על פצע, וכן מותר למרוח שפתון על שפתיו שנתבקעו מיובש, ואף מותר למרוח משחה כנגד יתושים.
לו. סיכה להעביר את הזוהמה מותרת, ולכן מותר להשתמש בדאודורנט כיון שמטרתו למנוע ריח רע ואינו עושה זאת לתענוג, אבל אם מטרתו לתת ריח טוב – אסור (כדלעיל סע’ לד).
נעילת הסנדל
לז. אסור לנעול מנעלים העשויים מעור, ואפי’ אם עשויים מחומר אחר ורק מצופים עור – אסור.
לח. נעלי קרוקס מקוריות – אף שביו”כ לכתחילה אין ללכת בהם, בתשעה באב אפשר (עי’ משנ”ב סי’ תקנד ס”ק ל-לא).
לט. נעלי עור לילדים: דעת החכמ”א דאין חיוב חינוך בקטן בת”ב, כיון שהוא דבר שיש בו צער, אולם בזמננו שמצוי להשיג נעליים שאינם מעור, יש להקפיד שאף קטן [אפילו פחות מגיל חינוך] לא ינעל נעלי עור.
שאילת שלום
מ. אסור לומר ‘שלום’ ‘מה שלומך’ לחבירו בתשעה באב, ואף אסור לומר ‘בוקר טוב’. אך מותר לברך את חבירו כגון ‘בהצלחה’ ‘מזל טוב’.
מא. הדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש.
מב. מותר לנענע ראשו לאות שלום.
הדברים המותרים ללמוד ולקרוא בת”ב
מג. מסכת מועד קטן פרק שלישי [דף יג ע”ב עד דף כט ע”א] ושולחן ערוך הלכות אבלות [יורה דעה סי’ שמ עד סי’ תג].
מד. סוף מסכת תענית [תלמוד בבלי מדף כח ע”ב עד דף ל ע”ב, וכן בירושלמי] הדינים הנוהגים בתשעה באב, וכן בשולחן ערוך הלכות תשעה באב והלכות תענית [מסימן תקמט עד סימן תקפ].
מה. אגדות החורבן במסכת גיטין [מדף נה ע”ב עד דף נח ע”א ובמסכת סנהדרין [מדף צו ע”א עד צו ע”ב ובדף קד ע”א עד קד ע”ב] הכל מהעניינים השייכים לחורבן.
מו. מותר לקרוא בספר יוסיפון, וכן באיכה ומדרש איכה ומפרשיה, בדברים הרעים שבירמיה, ובפסוקי נחמה צריך לדלג, וכן באיוב ומפרשיו.
מז. ספרים על תולדות עם ישראל בתקופות הגזירות השונות וכן ספרים על השואה.
מח. מותר לקרוא ספרי מוסר.
מט. נחלקו הפוסקים אם מותר לומר תהילים, ויש להקל לנשים. ותהילים על חולה – מותר.
כל הדינים שכתבנו לעיל, מסע’ כד ואילך – אסורים מדינא, ולכן הם אסורים כל יום תשעה באב עד צאת הכוכבים.
להלן יתבאר שיש דברים האסורים מחמת מנהג [ישיבה על הארץ ואיסור מלאכה], ונהגו בהם איסור עד חצות היום.
מנהג ישיבה על הארץ
נ. נוהגים לשבת על הארץ עד חצות היום, ומי שקשה לו לשבת על הארץ, יכול לשבת על כיסא נמוך מהרגיל.
נא. זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.
נב. במכונית ובאוטובוס מותר לשבת כרגיל.
נג. המגביה את ספר התורה יושב על כיסא רגיל.
מנהג איסור מלאכה
נד. בליל תשעה באב וביומו עד חצות נהגו שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי קצת. ולכן אין להדיח כלים ולסדר את הבית עד חצות, אבל דבר קל שאין בו שיהוי כגון הדלקת הנר מותר.
נה. אחר חצות נהגו להקל בכל המלאכות, ובלבד שלא יקבע עצמו למלאכה.
נו. העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בה סימן ברכה.
נז. פתיחת חנות מכולת אינה בכלל איסור מלאכה, אבל חנויות שאינן של מזון – אסור עד חצות.
נח. שטיפת כלים מותרת לאחר חצות היום, ואם יש בהם צורך בתשעה באב עצמו אפשר לשטוף גם קודם חצות, ועדיף להשתמש בכפפות [ואם שוטף לצורך אכילת הערב, אין צורך בכפפות, ראה סע’ כו, לב].
דיני חולה וקטן האוכל בהיתר
נט. חולה וקטן האוכל פת בתשעה באב צריך ליטול ידיו כרגיל, וה”ה למים אחרונים.
ס. נחלקו הפוסקים האם אומרים ‘נחם’ בברכת המזון לפני ‘ובנה ירושלים’, ולמעשה המנהג שאין אומרים.
טלית ותפילין
סא. מנהג בני אשכנז להתעטף בטלית גדול ולהניח תפילין בתפילת מנחה ולא בשחרית [ולובשים טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ואין אוחזים בציציות ב’ברוך שאמר’ ובק”ש], ויש מבני ספרד שמתעטפים ומניחים בתפילת שחרית.
סב. אף שבדרך כלל אסור לאכול לפני הנחת תפילין, חולה האוכל בתשעה באב, מותר לאכול בשחרית אף שעדיין לא הניח תפילין.
סג. אומרים ‘נחם’ בתפילת מנחה בברכת ‘ולירושלים עירך’, ואף חולה שאינו צם אומרו [אך עננו אינו אומר כלל], ויש מבני עדות המזרח שאומרים ‘נחם’ בכל שלוש התפילות.
הדינים הנוהגים במוצאי הצום
סד. מאחר ונטילת ידיים של בוקר הייתה רק עד פרקי האצבעות, לכן יש להקפיד במוצאי הצום ליטול את כל הידיים שלוש או ארבע פעמים [כ”א כפי מנהגו].
סה. כיבוס, לבישת בגדים מכובסים ובגדי שבת, תספורת, רחיצה, ברכת ‘שהחיינו’ ושמיעת מוזיקה כשאר השנה – לבני עדות המזרח מותרים ממוצאי הצום, ולבני אשכנז מותרים מחצות היום של י’ באב.
סו. אכילת בשר ושתיית יין מותרים לבני אשכנז מי’ אב בחצות היום, ולבני עדות המזרח מותר רק אחרי השקיעה של י’ אב.
שו”ת לתשעה באב
א. שאלה: האם אומרים תיקון חצות בערב תשעה באב.
תשובה: דעת המשנ”ב שלא לומר, אך רבים סוברים שכן לומר, ויאמר דווקא לפני תפילת מנחה (בה”ל סי’ תקנא סע’ טז, כה”ח שם ס”ק רכג).
ב. שאלה: האם דין רחיצה בערב תשעה באב חמור יותר משאר תשעת הימים.
תשובה: עד השקיעה [אפי’ לאחר סעודה המפסקת] דינו ככל תשעת הימים.
ג. שאלה: האם סעודה המפסקת היא חובה גמורה.
תשובה: סעודה המפסקת היא מצוה ואינה חובה גמורה, ומי שקשה לו אינו חייב בכך, וראה לעיל סע’ ז (באה”ט סי’ תקנב ס”ק יג, מקו”ח לבעל החוו”י שם ס”ק ב).
ד. שאלה: ההלכה שאסור לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. האם לפי”ז אסור לאכול מרק ירקות כיון שיש בו כמה מיני תבשילים, וכן האם יהיה אסור לאכול שקשוקה כיון שיש בה גם ביצים וגם עגבניות מבושלים, וכן יהיה אסור לאכול קומפוט שיש בו כמה מיני פירות מבושלים [כאמור, האוכלים ביצה, אסורים בכל מקרה לאכול מאכלים אלו, כין שכבר אכלו תבשיל אחד].
תשובה: כלל נאמר בדבר – כל תבשיל המורכב מכמה מינים, שהרגילות היא במשך ימי השנה לבשלם יחד, או אף אם רגילים לבשלם בסירים נפרדים, אם רגילים לאוכלם יחד – נחשב לתבשיל אחד. והרגילות בעניין זה נמדדת לפי כל אחד ואחד בביתו (סי’ תקנב – שכנה”ג הגה”ב ס”ק
ה, א”ר ס”ק ג, כה”ח ס”ק כג-כד). אמנם האוכל ביצה [וכפי שנהגו] אינו יכול לאכול שום תבשיל נוסף מלבד הביצה.
ה. שאלה: האם מותר לאכול בסעודה המפסקת סלט עם כמה מיני ירקות [חוץ מהביצה והפת].
תשובה: מותר, שכלל אינו נחשב תבשיל [ואפי’ אם יש שם ירק מבושל או מטוגן, אינו נחשב כתבשיל בגללו, כיון שהוא טפל לסלט]. אך פירות וירקות שבישלם, אף שנאכלים חי, נחשבים כתבשיל.
ו. שאלה: האם מלפפון חמוץ וכד’ נחשב תבשיל בסעודה המפסקת.
תשובה: נחלקו הפוסקים האם כבוש כמבושל. ומלפפון חמוץ שהוא כבוש – יש להקל שכבוש אינו כמבושל, ומותר לאוכלו (סי’ תקנב – עיי”ש א”ר, שע”ת, מחז”ב, כה”ח, ערוה”ש).
ז. שאלה: האם מותר לאכול עם הלחם בסעודה המפסקת ממרחים מבושלים, כגון חומוס, חמאת בוטנים, ריבה, קטשופ, מיונז וכדומה.
תשובה: מותר, כיון שטפל לפת אינו נחשב כתבשיל (סי’ תקנב – עיי”ש בה”ט סק”ה, שעה”צ סקי”ח, משנ”ב ס”ק י-יא).
ח. שאלה: לפי המנהג לאכול ביצה בסעודה המפסקת, האם מותר לאכול גם חביתה, או שנחשב כב’ תבשילים.
תשובה: אע”פ שהוא מין אחד, הוי שני תבשילים (סי’ תקנב – משנ”ב סק”ח, כה”ח ס”ק יט, ועי’ תו”ח (סופר) ס”ק ד שמתיר). אך אם בישל אותו תבשיל ממש בסירים נפרדים [מחמת חוסר מקום וכד’], נחשב תבשיל אחד (משנ”ב שם).
ט. שאלה: האם בסעודה המפסקת לפני ברכת המזון, אומרים ‘שיר המעלות’ או ‘על נהרות בבל’.
תשובה: אף שאין אומרים תחנון, אומרים ‘על נהרות בבל’, כיון ששייך יותר לתשעה באב.
י. שאלה: המברך ברכת המזון של סעודה המפסקת לאחר השקיעה. האם מותר ליטול מים אחרונים.
תשובה: ייטול מים אחרונים כרגיל [והמנהג שלא לומר ‘נחם’ בברכת המזון].
יא. שאלה: מהם סדר התפילות בתשעה באב (לנוסח אשכנז).
תשובה: סדר תפילת ערבית בבית הכנסת – הש”ץ אומר קדיש תתקבל לאחר שמו”ע, קוראים מגילת איכה, אומרים קינות, ‘ואתה קדוש’, קדיש ללא ‘תתקבל’, עלינו.
סדר תפילת שחרית – חובה לומר פרשת התמיד, אומרים ‘איזהו מקומן’ ו’רבי ישמעאל’, אומרים ‘מזמור לתודה’, הש”ץ מוסיף ‘עננו’ בחזרת הש”ץ, הכהנים לא עולים לדוכן, הש”ץ אומר חצי קדיש [ואין אומרים ‘אבינו מלכנו’ ותחנון], קריאת התורה והפטרה, מחזירין הס”ת ואומרים קינות עד מעט קודם חצות, ‘אשרי.. ובא לציון’ [ואין אומרים ‘למנצח’, ומדלגים ‘ואני זאת בריתי’], קדיש ללא תתקבל, עלינו, מגילת איכה. סדר תפילת מנחה – מתעטפים בטלית ומניחים תפילין, שיר של יום, אין כאלוקינו, אשרי וחצי קדיש, קריאת התורה [ללא קדיש לאחריה] והפטרה, מחזירין הס”ת והש”ץ אומר ח”ק, אומרים ‘נחם’ ו’עננו’, ‘שים שלום’, הש”ץ אומר בחזרה ‘עננו’ בפ”ע, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, עלינו. לאחר מעריב טועמים, ואומרים ‘קידוש לבנה’ עם נעליים.
יב. שאלה: האם אפשר לברך ‘הגומל’ בקריאת התורה בת”ב. האם מברכים ‘ברוך שפטרני’ לבחור שנעשה בר מצוה בת”ב. האם קוראים שם לתינוקת בת”ב.
תשובה: אפשר לברך הגומל בקריאת התורה במנחה (פתח הדביר ויפה ללב סי’ ריט, כה”ח סי’ תקנט ס”ק לח). מברכים ברוך שפטרני במנחה [ועדיף שהבחור בר מצוה יעלה במנחה]. יקרא שם לבת במנחה, כיון שלא אומרים מי שבירך בשחרית (מהרי”ל וכה”ח סי’ תקנט ס”ק מ).
יג. שאלה: האם אפשר לומר קינות לאחר חצות היום.
תשובה: אפשר לומר עד השקיעה (פשוט עפ”י סי’ תקנד).
יד. שאלה: שכח ולא אמר ‘נחם’ בתפילה. מה דינו.
תשובה: אם נזכר לאחר חתימת ‘בונה ירושלים’, יאמר לפני ‘ותחזינה עינינו’ ללא החתימה. ואם נזכר לאחמ”כ, יאמר לפני ה’יהיו לרצון’ השני ללא החתימה. ואם נזכר לאחר התפילה, אינו חוזר (סי’ תקנז, משנ”ב ס”ק ב, שעה”צ ס”ק ג).
טו. שאלה: האם כשם שמדליקים את תאורת בית הכנסת במינימום הנצרך לתפילה ולקריאה, כך גם יש למעט האור בבית.
תשובה: מאחר והטעם למיעוט האור הוא מהפס’ ‘במחשכים הושיבני’, והיינו כדי שירגיש אבל ביום זה, לפיכך יש למעט את האור גם בבית.
טז. שאלה: מי שמתפלל ביחידות בליל תשעה באב, האם יקרא מגילת איכה.
תשובה: יש לקרוא מגילה, אמנם אף אם קורא מתוך מגילה כשרה, לא יברך. נשים אינן נוהגות לשמוע (סי’ תקנט ס”ק ה).
יז. שאלה: מה אומרים בתיקון חצות בתשעה באב.
תשובה: בלילה אומרים תיקון רחל בלבד, וביום אין אומרים כלל (שערי תשובה סי’ תקנב).
יח. שאלה: האם אומרים ק”ש שעל המטה בליל ת”ב.
תשובה: אומרים כרגיל (סי’ תקנד, סי’ רלט).
יט. שאלה: האם מותר לישן עם כרית בתשעה באב.
תשובה: יש לאדם להצטער במשכבו בליל ת”ב, והרגיל בב’ כריות – יישן באחת. יש נוהגים להניח המזרון על הארץ ולישן עליו. חלש אין צריך להחמיר וישן כדרכו (סי’ תקנה ס”ב).
כ. שאלה: מה מנהג האשכנזים בלבישת טלית [גדול וקטן] בתשעה באב.
תשובה: בחור – לובש טלית קטן בבוקר ללא ברכה, ובמנחה יברך עליה וימשמש בציציותיו. נשוי – מתעטף בטלית גדול במנחה ומברך, ופוטר בזה את הט”ק (סי’ תקנה ס”א).
כא. שאלה: האומר שיר השירים ופרק שירה כל יום, כיצד ינהג בתשעה באב.
תשובה: יאמר אחרי צאת הצום.
כב. שאלה: מהו סדר ברית מילה בתשעה באב.
תשובה: מלים את התינוק לאחר הקינות. בני עדות המזרח נוהגים למול אחר חצות, ובני אשכנז נוהגים למול אף לפני חצות (סי’ תקנט).
אם הברית הנערכת לפני חצות היום, לכתחילה אין לבעל הברית להתעטף בטלית, אך הנוהגים להתעטף יש להם על מה לסמוך. אבי הבן ואמו וכן המוהל והסנדק מותרים ללבוש בגדי שבת [כיון שאסורים רק מחמת מנהג], אבל לא בגדים מכובסים [שאסורים מעיקר הדין], אך בגדי זיעה מכובסים מותר. יש לפשוט את בגדי השבת אחר המילה. הסנדק יושב על הכיסא כרגיל. ואסורים באכילה ברחיצה ונעילת נעליים שהם מעיקר הדין. את היין יתנו ליולדת לשתות או לקטן שהגיע לחינוך ברכה אבל לא לחינוך אבלות על ירושלים [ובגיל 6-9 הוא ודאי בגדר הזה]. ומותר לומר מזל טוב לבעלי הברית. את סעודת הברית עושים במוצאי הצום ומותרים כל המוזמנים בבשר ויין.
כג. שאלה: האם מותר/צריך לנקות את הבית בתשעה באב אחר חצות.
תשובה: יש מבני ספרד שנהגו שהנשים שוטפות את הרצפה אחר חצות היום [וטעמם הוא כדי שיתחזקו באמונת הגאולה], ובני אשכנז לא נהגו בכך, אך אין בזה איסור מעיקר הדין (עי’ סי’ תקנד סעיף כב, ברכי יוסף שם ס”ק ז, יו”ד סי’ שעח סע’ ז, ועי’ ערוך השולחן סי’ תקנט ס”ט).
כד. שאלה: האם מותר לקרוא עיתונים וספרי קריאה, או לשחק במשחקים בתשעה באב.
תשובה: אין להסיח את הדעת מהאבלות, ואסור אף לאחר חצות [ואם סובל מאד מהצום ובלי זה יהיה קשה לו לצום – אפשר להקל] (סי’ תקנד סע’ כב, ערוך השולחן יו”ד שפד).
כה. שאלה: האם בתשעה באב מותר להקליד מסמכים, לעטוף ספרי לימוד, לארוז מזוודות.
תשובה: מלאכות אלו מותרות לאחר חצות היום, ובלבד שיתעסק בהן זמן קצר [-עד חצי שעה] (סי’ תקנד סע’ כב וסע’ כד). ויל”ע באופן ששומע תוכ”ד המלאכה דברים מענין החורבן.
כו. שאלה: האם מותר לתת לילדים לעשות מלאכות יצירה בתשעה באב.
תשובה: אם יש צורך להעסיק אותם, מותר אף שהגיעו לגיל חינוך, וכן מותר לשלחם לקייטנה, או לצאת איתם לגינה.
כז. שאלה: האם צריך לקחת חופש מהעבודה בת”ב.
תשובה: צריך לקחת יום חופש, אלא א”כ יגרם נזק לעובד/למעביד/ללקוח [ועדיף שיעבוד לאחר חצות], אך מניעת רווח אינה היזק.
כח. שאלה: חולה שאין בו סכנה הפטור מהצום, שיכול לצום בליל ת”ב בלבד. האם יש עניין בכך.
תשובה: אף שפטור מהצום, יש עניין שיצום, כדי להשתתף בצער הציבור (ועי’ להלן שאלה לג לענין חולה שהבריא).
כט. שאלה: האם חולה דכאוני צריך לצום בת”ב.
תשובה: הסובל מבעיות נפשיות פטור מלצום (סי’ תקנד ס”ו).
ל. שאלה: האם אדם שיש לו כאבי ראש חזקים יכול להפסיק את הצום.
תשובה: ייקח משכך כאבים [ואם זקוק למים לצורך בליעת הכדור, ימרר אותם ע”י מלח או כמה שקיות תה קמומיל ללא סוכר], ואם לא יועיל, וסובל עד כדי שאינו יכול לתפקד או עד כדי שצריך לשכב במיטה – פטור מהצום, ואוכל ושותה כרגיל (סי’ תקנד סעיף ו).
לא. שאלה: האם אדם שיש לו סחרחורות במהלך הצום צריך להמשיך לצום.
תשובה: אם הסחרחורות חזקות, כנ”ל בשאלה הקודמת – יפסיק את הצום. וכן הדין באדם שלחץ הדם שלו אינו מאוזן.
לב. שאלה: האם מעוברת צריכה לצום.
תשובה: אם ההריון תקין – צריכה לצום. אבל אם ההמוגלובין נמוך מעשר אינה צמה, וביותר מעשר – יש לשאול חכם. הריון של תאומים, או כשיש דימומים בהריון, או כשיש בחילות חזקות, או הקאות חוזרות ונשנות, או סכרת הריון, או שליית פתח, או צירים מוקדמים – בכל אלו לא תצום.
לג. שאלה: אשה שילדה בח’ תמוז ואינה מניקה, האם צריכה לצום.
תשובה: כיון שבתחילת צום תשעה באב היא נמצא תוך ל’ יום ללידה מעת לעת, נפטרה מהצום (עי’ סי’ תריז ס”ק יג, וכ”ש בת”ב), ודינה ככל חולה שהבריא שפטור מהצום, אך לא יאכל מעדנים כדי שלא לפרוש מן הציבור.
לד. שאלה: כלה הנוטלת כדורים קודם חתונתה, כיצד תנהג בתשעה באב.
תשובה: אפשר לקחת, ואם חייבת מים תמרר אותם ע”י מלח או כמה שקיות תה [קמומיל] ללא סוכר (באה”ט סי’ תקסז).
לה. שאלה: האם מותר להריח בשמים בתשעה באב בשביל להשלים למאה ברכות.
תשובה: להלכה מותר להריח, ויש מבני ספרד המחמירים בזה (סי’ תקנו, כה”ח ס”ק ד).
לו. שאלה: האם מותר לעשן סיגריות בתשעה באב.
תשובה: עישון סיגריה אלקטרונית אסור בכל אופן. עישון סיגריה רגילה הותר אחר חצות בצנעה למי שקשה לו מאד ללא העישון [אמנם, יש ליזהר בעישון אף בכל השנה] (סי’ תקנה מ”ב ס”ק ח).
לז. שאלה: אשכנזי היוצא לדרך, האם יכול להסתפר או לכבס מיד במוצאי הצום.
תשובה: אם אין אפשרות אחרת, אפשר מיד במוצאי הצום [ואם יש אפשרות לכבס ע”י גוי, עדיף]
תודה רבה
באמת תודה, עזרתם לי מאוד
תודה רבה לכם