מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן ממשיך במסע הסברה מחכים בטוב טעם ודעת, בנושא: הגישה של הציבור החרדי ל״כשרות המטבח היהודי ומוצרי המזון״ בבית ומחוצה לו.
ראשית: מאלפינו חכמה – הניחו את תחום כשרות המזון לאנשי מקצוע,
שנית: מלמדינו בינה – הגיע הזמן להפסיק לחיות בשקר, אין שום הגיון בשכנוע העצמי ההזוי.
פרק ב׳ – חומרות מחוסר ידיעה, על נזקים, הפסדים ועגמת הנפש רבה ומיותרת.
וזה מה שקורה כאשר משגיח הכשרות חסר ידע תורני רחב היקף ואינו מקצועי ומומחה מספיק בניהול מערכות כשרות.
כמפקח כשרות ביקש ממני חבר שמשמש כמפקח בועד כשרות מתחרה להצטרף אליו בצורה סמויה לביקורת באחת האולמות המפוארות במרכז הארץ, התלבטתי, אבל השתכנעתי שזה יביא תועלת לשומרי הכשרות, הצטרפתי, הגענו כחצי שעה לפני החופה שהתקיימה שם באותו יום, ושמענו צעקות עולות מהמטבח, פגשנו את בעל האולם עובר במסדרון כועס וחסר אונים.
מה קרה? שאלנו, והוא סינן, המשגיח שלך, מה קרה עם המשגיח שלי השם ירחם, תכנסו תראו צעק לעברינו, נכנסנו המשגיח צועד לעברינו מחויך, זרקתי להם את כל הקוסקוס, ולמה שאלנו, כי הגוי שפך את המים החמים על הקוסקוס וזה בישול עכו״ם, (כך מבשלים קוסקוס) הבנו מיד שהמשגיח לא מספיק תלמיד חכם היות ורבים סוברים שאין בישול גוי בעירוי מכלי ראשון, וגם אם העירוי מבשל כדי קליפה זה מתבטל, חוסר הידע והמקצועיות בכשרות גורמת לפעמים לנזק רב ועגמת נפש מיותרת. וחבל.
רב חשוב בעיר חרדית המפקח בקטנה על כשרות מטבחי ישיבות בעירו, מתקשר אלי ובפיו היות ושמע ממני באחת ההרצאות שלי בה השתתף שבתנור מוסדי קומביסטימר מובנה מטעמי בטיחות מנגנון אשר מפסיקה את פעילות התנור כשהדלת נפתחת, ומופעלת שוב בסגירת דלת התנור, אם כן טענתי בהרצאה מה תועלת יש כאשר יהודי מדליק את התנור וכעבור זמן מה גוי פותח את הדלת וסוגר אותה שוב, הרי ההדלקה הראשונה של היהודי בטלה וכעת בסגירת דלת התנור שנית על ידי גוי זה בישול גוי למהדרין.
כעת הוא עורך ביקורת במטבח של אחת הישיבות הגדול והחשובות וראה תנור מלא בתבניות עם עופות לצורך הארוחה, גוי פתח את דלת התנור וסגר שוב, הרב רוצה לזרוק את כל העופות משום בישול גוי, ומבקש תחילה לשמוע את דעתי, אמרתי לו במחילה ממעכ״ת לפי ההלכה אם הם כבר בושלו בהדלקה הראשונית של היהודי כמאכל בן דרוסאי כלומר שליש בישול אין בזה כבר איסור בישול גוי, הרב התחיל לייסר את עצמו בטלפון וכך אמר, אני יודע את ההלכה הזאת אני למדתי כמעט את כל ד׳ חלקי שו״ע ואף על פי כן מחוסר פרקטיקה וידע מקצועי כמעט גרמתי נזק והפסד לחינם. כמה טוב שהשם חנן אותי לברר איתך לפני הפסק הסופי.
ועוד אספר לכם: באחת האירועים המשפחתיים בה נטלתי חלק ישב בשולחן לידי אדם בעל צורה ודיבר עם היושבים סביבו וכך סיפר שהוא עובד בתחום הכשרות ויום אחד הוא מבקר בקייטרינג תחת פיקוחו וחשכו עיניו הטבח מטגן קציצות בשר לאירוע במחבת חדשה אשר עדיין מדבקת הקניה מתנוססת עליה, מה זה אומר לכם? הוא שואל ומנסה להקסים את שומעי לקחו, משגיח כשרות מבין מיד שהכלי לא טבול, מה? שאלו, לא לא עבר טבילת כלים, בלי לדבר הרבה אומר ועושה לקחתי את כל ה400 קציצות זרקתי לפח שפכתי על זה אקונומיקה עשיתי וידוא הריגה והצלתי את עם ישראל מלהכשל באכילה מכלי גויים, עד כאן.
רתחתי מזעם ולא התאפקתי אמרתי למשגיח המהולל שלפי ההלכה הוא מזיק לחבירו וחייב לשלם לבעל הקייטרינג על הנזק של איבוד הסחורה, כי הלכתית מאכל שנאפה/בושל/טוגן בכלי ללא טבילת כלים המאכל לא נאסר באכילה. חוסר הידע והמקצועיות בכשרות גורמת לפעמים לנזק רב ועגמת נפש מיותרת. וחבל.
בכנס רבנים חשוב שבו נוכחתי כאחד המרצים ברשימה, האישיות רמת המעלה שדיבר לפני בנושא הפרשת חלה בין הדברים הדגיש לנוכחים, כאשר שוכחים להפריש חלה לפני האפיה מפרישים אחרי האפיה, ואז צריך לכוון לפטור את בליעות הטבל של התנור והתבנית וכו׳, ומה הדין כשהחלק של ההפרשת חלה נאבדת, כנראה שהתערבבה בבצק או בין החלות בטעות, אזי היא בטלה ב100, ואם אין 100 בבצק או בחלות אזי נשאלים על ההפרשת חלה ומפרישים מחדש.
לא רציתי להעיר ברבים כמו שאני לא אוהב שעושים לי, שלחתי לנואם פתק ובו כתבתי כך, כאשר מפרישים חלה אחרי האפיה למשל לחמניה אחת, ולחמניה זו נאבדה והתערבבה בין שאר הלחמניות גם אם יש 100 לחמניות מול הלחמניה של הפרשת החלה היא לא מתבטלת היות ויש לזה דין של דבר שבמנין ואפילו באלף לא בטל, הרב החויר קמעא, אבל רק אני הבנתי מדוע.
הרב המתין עד שסיימתי אני את ההרצאה שלי, וניגש אלי, ראשית הוא הודה לי על שגיליתי רגישות כלפיו ולא הערתי ע״כ לעיני כולם, ושנית כשקולו רעד קלות הוא אומר לי שאינו מוצא את נפשו כי הוא כן היקל והדריך את המשגיחים שתחת פיקוחו במאפיות ברחבי הארץ כל השנים שגם במקרה שהפרישו חלה אחרי האפיה והתערבבה החליה של הפרשת חלה בין שאר החליות שבאם היה 100 חליות הרי זה בטל. ולא עלה בדעתי כלל שיש בזה בעיה של דבר שבמנין שלא בטל. והפתרון הוא להשאל על ההפרשה הקודמת.
חוסר הידע והמקצועיות בכשרות גורמת לפעמים לנזק רב ועגמת נפש מיותרת. וחבל.
המפיק המפורסם מסתובב מיואש חסר אונים, האירוע נדפק, מזעיקים את המשגיח בדחיפות , מה קרה? הכינו 800 מנות בשר אסאדו לדינר יוקרתי והטבח הגוי הוא זה ששפך את רוטב היין לבשר, (הרוטב מורכב ממים שמן תבלינים ויין) היינות היו מבושלים בדקו מיליון פעם, אך כעת התגלה שאחד הבקבוקים לא היה מבושל והיין אסור בשתיה משום איסור סתם יינם, המשגיח התקשר למפקח והמפקח לרב ויצא הפסק היות ואין שישים נגד היין וגם אם שישים היין הוא מילתא דעבידא לטעמא (כלומר נותן טים בתבשיל) ואפילו בשישים לא בטל לכן אין אפשרות להגיש את מנת הדגל בשר האסאדו באירוע המפואר לאוכלי מהדרין, המפיק מתקשר אלי על סף דמעות הרב רייכמן מה עושים?
בס״ד אמרתי לו כך, דבר ראשון סתם יינם בטל בשש (6) לא צריך שישים, דבר שני גם אם נאמר שהיין בגדר מילתא דעבידא לטעמא (מוצר שעשוי לתת טעם) וזה לא בטל כלל, הרי יש כאן זה וזה גורם, כי יש כאן גם יין מבושל כשר שנותן טעם, וחוץ מזה כשהיין כבר מעורב עם מרכיבים נוספים מראש, אין לו כבר איסור של סתם יינם אז אם הגוי שפך את התערובת לסיר ולא עשה את עצם התערובת אין כאן בכלל איסור, לכן איני רואה סיבה לפסול את המנה באכילה לפי כללי ההלכה.
הרב האחראי על כשרות האירוע יצר איתי קשר הקשיב, שאל, בירר, וכשהבין הדברים על בוריים החליט להתייעץ עם רבנים נוספים והתשובה שהגיעה, הרב רייכמן צודק, בשר האסאדו כשרה למהדרין לפי כל כללי ההלכה שקיבל משה מסיני. חוסר הידע והמקצועיות בכשרות גורמת לפעמים לנזק רב ועגמת נפש מיותרת. וחבל.
מכאן תצא הקריאה, אל תגעו במשיחי! מי שלא מבין בכשרות שיסיר את הידיים מעיסוק בתחום רם מעלה זה.
ברור כשמש. יהודים – עורכים שמחות, נופשים, צורכים, אוכלים, במקום מפוקח ע״י מומחה, מוסמך ובעל נסיון בתחום בלבד!
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
וואו
פצצה של מאמר
כמה שזה נכון
מעניין מאד לראות איך מצד אחד חשוב שיהיה משגיח טוב המפקח על הכל בצורה הטובה ביותר
ומצד שני איך צריך לדעת להשגיח בצורה נכונה ולא מחמירה מדי
תודה רבה
אז כשרות זה מתמטיקה
התורה היא מופלאה מחושבנת מאד
ובאמת רק מי שיודע ומבין שיתעסק בכך