ביום א’ – ט”ז באייר, התקיים אירוע יוצא דופן בקהלה החרדית באנטווערפען, ראש הממשלה הבלגי, שרים ורוזנים, ראש העיר ושגרירים, כולם נקבצו אל תוך בית הכנסת הגדול למעמד שהיה כולו קידוש ה’.
הנה קצת רקע למעמד הנכבד: בעיר אנטווערפען שוכנת בית הכנסת הכי גדול בבלגיה, בית הכנסת של הקהלה החרדית “מחזיקי הדת” באנטווערפען, בניית בית הכנסת התחילה לפני כ-110 שנים ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו העבודות, אחרי המלחמה הושלם הבנין בפאר והדר ובשנת תרע”ח נתחנך מקום קדוש זה, בית כנסת גדול ומפואר בכל קנה מידה, כחמש מאות מקומות ישיבה למטה ועוד כמה מאות בעזרת הנשים, ציורים מיוחדים מתנוססים על קירותיה, נברשות גדולות המאירות את המקום באור יקרת, ארון קודש מלכותי עם אבנים מארה”ק בצידיה, כל אלה נותנים למקום תחושה מרוממת של “זה א-לי ואנוהו”.
בחוה”מ פסח תש”א, כשנה אחרי פלישת הנאצים ימ”ש לבלגיה, חולל בית הכנסת ע”י קבוצה משולהבת של פורעים אנטישמיים, פלמים נאציים, אשר זרקו לרחוב בביזיון נורא את ספרי התורה וספרי קודש, ספסלי ביהכנ”ס וביהמ”ד שבקומה שניה והעלום באש, מאז עמד בית הכנסת שומם עד אחרי המלחמה. כשחזרו השרידים הראשונים התחילו מיד בפעולות להחזיר את בית הכנסת לקדמותו, לאט לאט שיפצו ותקינו עד שהחזירו את המקום שתהיה ראויה לשימוש.
על אף שבעשרות השנים האחרונות החל ציבור המתפללים בבית הכנסת הגדול להיות פוחת והולך, מחמת כמה סיבות שהשתלבו יחד, יהודים רבים החלו לעבור לגור באיזור אחר בעיר – בצד השני של גשר הרכבת, וגם נפתחו עוד בתי מדרשים רבים בעיר שמשכו אליהם את הדור הצעיר, וכדומה, עם כל זה נשאר ה”בית הכנסת” למקום מרכזי של התאספות תושבי העיר לשבטיה ולגווניה, כמו בדרשות גאב”ד הקהלה הגה”צ הגר”א שיף שליט”א בשבת שובה ושבת הגדול, בעצרות תפילה והתעוררות, הספדים על חכם שמת, וכדומה.
גם יש לציין, הביקורים של גדולי וצדיקי הדור, אשר רבים מהם הופיעו, וחלקם אף התפללו תפילות שב”ק, בבית הכנסת הגדול, עקב הקהל הגדול שהתאסף לכבודם. ביניהם הופיעו כ”ק אדמו”ר ה”דברי יואל” מסאטמאר זצ”ל שנשא דרשה לפני קריאת התורה, והתפלל שם תפילת מוסף, כ”ק אדמו”ר ה”שפע חיים” מצאנז-קלויזנבורג זצ”ל שמסר שיעור חומש-רש”י בבית הכנסת, והתפלל שם בשב”ק, כ”ק אדמו”ר רבי שלמה מבאבוב זצ”ל התפלל שם בשב”ק, ונשא מדברותיו במוצאי שב”ק לרגל הכנסת ספרי תורה, מרן הגאון רבי אהרן לייב שטיינמאן זצ”ל שהופיע בבית הכנסת בביקורו בעירנו. גם התפללו שם בשבתות, כ”ק אדמו”ר ה”ברך משה” מסאטמאר זצ”ל, כ”ק אדמו”ר ה”ישועות משה” מויזניץ זצ”ל, ויבלח”ט כ”ק אדמו”ר מבעלזא שליט”א, כ”ק אדמו”ר מסאטמאר שליט”א. כ”ק אדמו”ר מצאנז שליט”א מסר שיעור חומר-רש”י בבית הכנסת, ועוד גדולים וצדיקים.
לפני כמה שנים החליטה הנהלת הקהלה שהגיעה הזמן לשפץ את הבנין המפואר אשר התחילה להראות אותות של התיישנות בכל פינה, מובן מאליו שפרויקט כזה עולה הון תועפות של כמה מיליוני אירו, אי לכך פנו העסקנים לממשלת בלגיה ולעיריית אנטווערפען ועוד ארגונים חשובים אשר ביחד קבלו על עצמם לממן את חלק הארי של השיפוצים, כשעדיין נשאר סכום גדול מאד אשר הקהלה היתה צריכה לאסוף בעצמה, וב”ה לקראת ראש השנה תשפ”ג – אחרי כמה שנים של שיפוצים יסודיים מהמסד ועד הטפחות נפתחו שוב שערי בית הכנסת, הפעם אי”ה עד ביאת המשיח.
ביום א’ דסליחות תשפ”ב התקיימה מעמד מרומם של חנוכת הבית והחזרת הספרי תורה בתהלוכה חגיגית ברחובה של עיר שיצאה מבית הגאב”ד שליט”א בהשתתפות אלפים מתושבי העיר, בחורי הישיבות ותשב”ר, בתופים ובמחולות כראוי וכיאות לכבוד של תורה, עד בית הכנסת הגדול. בשבת שובה תשפ”ג – אחרי הפסקה של כמה שנים – שוב התאספו כל בני הקהלה, מכל העדות והחוגים, לשמוע את דרשת הגאב”ד שליט”א, כך גם בשבת הגדול תשפ”ג.
כפי שכתבנו כבר, חלק הארי מומן ע”י הממשלה, ולכן מתוך הוקרה וכבוד למלכות הוזמנו ראשי השלטון בבלגיה למעמד מיוחד של הכרת הטוב, ולהראות להם את יופיו של היהדות ולרקום קשרים עם רמי דרג המדיני שבבלגיה בשביל פעולות הקהלה למען הכלל בתחומים שונים החשובים לחיי הישוב היהודי בבלגיה בכלל ובאנטוורפן בפרט.
בזה אחר זה הם אישרו את השתתפותם כשהאורח הכי רם היה ראש הממשלה מר אלכנסדר דה-קרו אשר אישר את השתתפותו, ואכן ביום א’ בשעה היעודה התקבל ראש הממשלה בכבוד מלכים בשערי בית הכנסת, כן השתתפו שם שרים רבים ועוזריהם, ראש עיירת אנטווערפען והרבה מחברי העירייה, ראשי המשטרה, שגרירי מדינות ארה”ב, בריטניה, הונגריה וגרמניה, ומסביבם מאות מתושבי העיר ובראשם רבני הקהלה אשר הגיעו לחלוק כבוד למלכות אשר אנו חוסים בצילה.
הנחה את המעמד בטוב טעם ר’ ארי אפשטיין, יליד ותושב אנטוורפן, קונסול כבוד של הונגריה בבלגיה, ומנכ”ל מרכז היהלומים AWDC באנטוורפן, אשר במומחיות ובממלכתיות רבה הזמין בזה אחרי זה את הנואמים לבוא ולשאת מדבריהם, ראשית ניגש החזן הר”ר יוסף רויטנבארג הי”ו לפני התיבה ואמר את תפילת “הנותן תשועה למלכים”, אח”כ פתח את שורת הנואמים יו”ר הקהלה הרב דוד וואהל שיחי’ שציין בדבריו את היותה של קהילתנו הק’ מחזיקי הדת הקהלה האורטודוקסית היחידה והכי גדולה באנטוורפן, כן הזכיר בתוך דבריו את את דברי הגרי”ש כהנמן זצ”ל ראש ישיבת פונוביז’ בשער טיטוס, הגרי”ש צעק שם “טיטוס טיטוס! היכן אתה? היכן האימפריה שלך?..” ואחרי דקה של דומייה הוסיף “אני פה! אנחנו פה!”.
דומ”ץ הקהלה הגאון ר’ יצחק זעקיל פאללאק שליט”א הזכיר בדבריו כל ארגוני החסד שנמצאים בקהלה דוגמת הצלה, ביקור חולים, חי-לייפליין, חברים ועוד, אשר זה אחד מהיסודות של יהודי להיות קשוב לזולת ולעזור אחד לשני.
העסקן החשוב הר”ר אברהם יעקב מאייער הי”ו, סגן נשיא הקונסיטואר הבלגי (ארגון גג של כלל קהילות היהודיות בבלגיה) הזכיר כמה חשובה הקשר והשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטים בכל בעיה שיכולה לצוץ ליהודי חרדי, הוא ציין לדוגמא שלפני כמה שנים תוקן באנטוורפן שהולכי רגל הרוצים לעבור את הכביש חייבים ללחוץ על כפתור, בלי הלחיצה הרמזור נשאר אדום, ויצא שבשבתות וימים טובים עמדו לפעמים יהודים חרדים כחצי שעה לחכות עד שהגיע איזה גוי ולחץ על הכפתור, וב”ה אחרי השתדלויות עם הגורמים הנכונים בעיירה מצאו פתרון לבעיה זו.
ראש עיריית אנטוורפן בארט דה-וור הזכיר לשבח את הקהלה היהודית באנטוורפן, וסיפר שלפני תקופה ביקר באיזור החרדי בברוקלין בניו יורק וממש הרגיש בבית, אותו לבוש ואותם חנויות הכל כמו בעיר אנטוורפן, והוא גאה שבעיר אנטוורפן פורחת קהילה יהודית יפה ומרשימה.
אח”כ עלה ראש הממשלה על דוכן הנואמים כשבתוך דבריו סיפר על ילד יהודי באוקראינה, במלחמת העולם השניה, אשר רגע לפני שגורשו מבתיהם הצליח לטמון באדמה את כוס הקידוש של אביו, כל משפחתו עלו על המוקד הי”ד אבל הוא ניצל בחסדי ה’, וכשחזר לביתו חפר ומצא בשמחה רבה את הכוס, וכוס זה לקח עמו לארה”ב והשתמש בזה בכל השבתות ומועדים ובשמחות משפחתיות. כוס זה – אמר ראש הממשלה – מסמלת את העם היהודי, כמה פעמים כבר קברו אותה, דרכו עליה, והנה היא עומדת כאן בקומה זקופה ביתר שאת ועוז, “מדינת בלגיה תמשיך להיות בית חם בשביל תושביה היהודיים” קרא ראש הממשלה לקול תרועת הקהל אשר מחא כפיים בעוז.
ראש הממשלה הדליק נר על מנורת הזהב, לאחריו כובד הר”ר משה אללעך הי”ו מזקני וחשובי הקהלה, אשר ניגש לראש הממשלה וסיפר לו שהוא היה עד נוכח למעשי חילול ספרי התורה בניסן תש”א, ראש הממשלה נענה לעומתו בלבביות וברכו בחום, אח”כ עלה להדליק נר הר”ר יונה הרץ פפרמן הי”ו גבאי ראשי של בית הכנסת הגדול רבות בשנים, ואחריהם עלו נשיאי הקונסיטואר ושגרירי המדינות להדלקת נר.
החזן הר”ר יהודה הערש שווארץ הי”ו אמר את הא-ל מלא רחמים לזכרון קדושי אנטוורפן הי”ד.
אחרון הנואמים היה הג”ר שרגא פייבל צימרמן שליט”א אב”ד דקהילת פעדירישן בלונדון, אשר ציין בתחילת נאומו שהוא עומד כאן בשליחת אביו שיחי’ אשר נולד באנטוורפן וגורש מפה ע”י הנאצים ימ”ש ומאז לא אזר עוז לחזור לאנטוורפן! ולכן – אמר הרב – אני עומד כאן בשליחת אבי ואומר לראשי השלטון, זוהי חובתכם וזכותכם לדאוג שיהדות בלגיה תמשיך לפרוח ולשגשג כפי המסורת מדור דור בלי הפרעות.
בסוף האירוע הוקרא ע”י הרב פנחס קורנפלד הי”ו יו”ר הכבוד של קהלת מחזיקי הדת, טקסט מיוחד על מצבת אבן שנקבע בפרוזדור הכניסה של בית הכנסת הגדול, שם כתוב בקצרה את ההיסטוריה של בית הכנסת עד הלום.
אורחי המעמד יצאו מהתפעלות מיופיה של בית הכנסת, תוכן הדרשות והקבלת פנים החמה שקבלו מהקהלה החרדית בעיר, בתפלה לשוכן במרומם ש”יטה לב המלכות עלינו לטובה” עדי נזכה בקרוב לעלות לציון ברינה אכי”ר.
