מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דו”ח מקיף שם הוא מתייחס בין היתר להיערכות אספקת המים בשעת חירום ברשויות המקומיות. מבקר המדינה בדק ומצא שכ-2.4 מיליון תושבי ישראל (כשליש מתושבי הרשויות המקומיות שנבדקו) מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום.
שיעורי הרשויות המקומיות שנבדקו ואינן ערוכות במידה מיטבית לאספקת מים בחירום הם: כ-58% מהרשויות המקומיות המתואגדות בתאגידי מים אזוריים; כ-62% מהרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד וטרם התאגדו שנבדקו; וכ-57% מהמועצות האזוריות. עוד עלה כי 40 (כ-75%) מהרשויות המקומיות המתואגדות, שמידת היערכותן למשבר מים אינה מספקת, שוכנות באזורים בעלי עצימות גבוהה של 8 ומעלה לרעידת אדמה.
עוד נמצא בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום כי כ-50% מתאגידי המים באזור המרכז והדרום אינם ערוכים כנדרש לשעת חירום בהיבט של ריתוק קבלנים. אין בידי רשות המים תמונת מצב מלאה על הקבלנים הנותנים שירות חיוני לתאגידים בשעת חירום, ולפיכך היא מתקשה לוודא כי לכל אחד מהתאגידים מרותקים מספיק קבלנים שביכולתם לתת שירות שיאפשר התאוששות של תשתיות מים לאחר משבר באספקת מים.
עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי ב-36 מתוך 95 הרשויות המקומיות המתואגדות (כ-38%) אין מתווה לחלוקת מים לאוכלוסיית תל”מ (אוכלוסיה הדורשת תשומת לב מיוחדת).
בנוסף, היערכות המועצות האזוריות וספקי המים במגזר הכפרי לאספקת מים בשעת חירום לא אוסדרה במלואה. רשות המים אינה עושה ביקורות מוכנות בקרב יותר מ-1,000 ספקי המים ביישובים (לרבות הוועדים המקומיים והאגודות השיתופיות החקלאיות), ואין לה תמונת מצב על מוכנותם לאספקת מים בשעת חירום.
עוד עלה בביקורת, כי ב-18 (כ-30%) מ-59 בתי החולים שבפיקוח משרד הבריאות לא מתבצע איגום המים הנדרש למילוי צורכי החירום. ב-5 מ-59 בתי חולים שנבדקו יש פער של יותר מ-30% בין נפחי האיגום הנדרשים להם לצורך תפקודם בשעת חירום, ובין אילו העומדים לרשותם בפועל. חמור במיוחד המצב בשלושה בתי חולים פרטיים שבהם לא קיים איגום כלל; מאגרי המים ב-39 בתי חולים, שהם כ-69% מבתי החולים שלהם איגום מים, לא מוגנו מפני רעידת אדמה.
המבקר אנגלמן ציין כי שיבוש באספקת המים או פגיעה באיכות מי השתייה עלולים לפגוע הן בבריאות הציבור והן בסדר החיים התקין. פוטנציאל האיומים על אספקת המים מגוון ועלול להתממש ללא התראה מוקדמת. לפי עמדת רח”ל ורשות המים, תרחיש הייחוס החמור ביותר שאליו משק המים צריך להיערך בעניין אספקת מים בשעת חירום הוא רעידת אדמה.
תגובת רשות המים: “אנו מברכים על החשיבות שניתנה בדוח המבקר למשק המים והביוב בעת חירום. רמת המוכנות של מדינת ישראל למצבי חירום במשק המים היא גבוהה ביותר, והמשק ערוך לתת מענה מיידי ומיטבי לתרחישי החירום השונים. הדו”ח מציג תמונה חלקית בלבד של מידת ההיערכות של משק המים לחירום”.
עוד כתבו, “ממצאי הביקורת של רשות חירום לאומית (רח”ל) שנערכה ברשות המים מצביעים על רמה גבוהה מאד של היערכות לחירום. יתרה מכך, היערכות משק המים בחירום נבחנה כבר בפועל בשלל אירועים בזמן אמת, כולל במבצע שומר חומות כאשר תשתיות נפגעו, בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה ובמקרי בוחן רבים נוספים, ובכולם ההתמודדות בפועל הייתה טובה מאד”
“מודל ההיערכות של משק המים בישראל לחירום מהווה דוגמא בכל העולם. דוח המבקר מתייחס לנתוני הערכות כללית לחרום בתחומים שונים של חלק מן הרשויות המקומיות ומתעלם לצערנו מההיערכות הגבוהה לחירום בתאגידי המים והביוב הפועלים בתחומי הרשויות הללו.
רשות המים מבצעת תרגילי מוכנות לחירום בתאגידים מעת לעת וברובם מופגנת היערכות מצוינת למצבים שונים. משק המים הינו משק מבוזר ביותר ובכך גם ייחודו ועוצמתו, כך שפגיעה בחלקים ממנו לא צפויה להשבית את משק המים”
