מהפכה ירושלמית: כך שינתה העיר את פניה להנאת הילדים – בשיתוף התושבים

התוכן הופק בשיתוף עיריית ירושלים

בתקופה זו של השנה, רבים שאינם מגיעים באופן תדיר לעיר ירושלים ולא זוכים להתגורר בה, עולים לעיר הקודש והמקדש, אם לאמירת סליחות ולתפילה בכותל המערבי ואם במהלך ימי חול המועד סוכות. המתיירים בירושלים, לא יכולים שלא לשים לב לשינוי המשמעותי ברחובות העיר, מעבר לעבודות הבנייה המאסיביות שישנו את כל מערך התחבורה של ירושלים ויקדמו אותה כפי המתאים לעיר בירה ולעיר הגדולה בישראל, אנחנו מדברים כמובן על שדרוג הגינות העירונית והפארקים, לצד שדרוג חזות רחובות העיר, התאורה, הכיכרות ושתילת פרחים נטיעות העצים.

אחרי סיור עם הילדים בגינות המחודשות, כולל בשכונות החרדיות, התיישבנו לשיחה עם מי שעומדות מאחורי הפרויקט העצום הזה ומוציאות אותו אל הפועל. אופירה לוי, הממונה על הגנים בעיריית ירושלים, ואירית סימן טוב, המנהלת את תחום שיתוף הציבור ומנהלים קהילתיים.

זו הפעם הראשונה שהן מתיישבות לראיון כדי לספר על העבודה שלהן, ולהעניק הצצה מאחורי הקלעים, לתהליך המורכב להתאמת התכנית לתושבי השכונה, מתוך שיתוף הציבור, האזנה לרעיונות שהם מעלים, ועד לביצוע המוקפד, המותאם לאופי האוכלוסייה.

מסבירה הממונה על הגנים כי בשלוש השנים האחרונות, בעקבות שינוי מדיניות של ראש העיר משה ליאון, הוחלט כי יש צורך להביא את ירושלים למצב שבו כל תושב היוצא מהבית, יהיה במרחק הליכה קצר מגן עירוני, מתוך השקעה בגנים אלו ברמה הגבוהה ביותר – עובדה המתבטאת בהשקעה כספית גבוהה יותר מהעבר באגף.

רגע לפני שנמשיך בראיון עם ההסבר המרתק והעיקרי על שיתוף התושבים, מתוך מטרה להביא לתושב את מה שהוא רוצה לראות ביציאתו מהבית, צללנו מעט לנתוני אגף שפ”ע, האחראי על פיתוח פארקים וגנים ואחזקתם, מאור וחשמל, בטיחות ופיתוח המרחב הציבורי. תכניות מינהל תפעול הרב שנתיות בתחום אגף שפ”ע מתמקדות בשדרוג תאורת רחובות לתאורת LED, שדרוג גני המשחק בעיר, פיתוח פארקים רובעים, שדרוג רחובות העיר, ניקיון, הנגשת מעברים ציבוריים, שמירה על הסדר במרחב הציבורי, מוקד 106 ועוד.

כדי לשבר את האוזן: מינהל תפעול אמון על ניהול המרחב הציבורי הכולל פיתוח המרחב, ניקיון, שמירה על הסדר הציבורי, מוקד 106 וטיפוח ואחזקה של המרחב הציבורי בעיר הגדולה בארץ עם מספר תושבים שנושק למיליון ובשטח מוניציפלי של 126 אלף דונם – יותר מהשטח המוניציפלי של תל אביב וחיפה גם יחד.

בשנים האחרונות, כחלק מהמהפכה שמוביל ראש העיר, שולש תקצוב שדרוג ופיתוח הפארקים – מתקציב של כ 25 מיליון שקל בשנה לכ-80 מיליון שקל בשנה לטובת שדרוג ופיתוח של פארקים וגנים קיימים.

בראיון, מסבירות לנו אופירה לוי ואירית סימן טוב, על תהליך ההתאמה שעושים כאשר בונים גינות ציבורית ברחבי ירושלים, עיר המורכבת ממגוון אוכלוסיות, בהתאם לתושבי השכונה הספציפית. כך לדוגמה, בשכונות חרדיות, מעדיפים יותר מתקני שעשועים בגינות – פחות גינון אך תוספת עצים ככל שניתן.

עם זאת, ישנם דברים עליהם לא יוותרו, כמו ספסלי ישיבה ואזורים לפעילויות שונות המוצלים באמצעות עצים והצללות לטובת האוכלוסייה המבוגרת והאימהות המלוות את הילדים לגינות. נדגיש כי יש השקעה רבה באיכות החומרים לטיב מתקני המשחק לבטיחות ועמידה בשימוש.

החידוש: שיתוף התושבים

אירית סימן טוב מרחיבה בראיון על החלק של שיתוף התושבים. מתברר כי עוד לפני שמתחילים לתכנן גינה, מיד כאשר מאתרים תא שטח פנוי (ובירושלים הצפופה, במיוחד בשכונות הוותיקות, מדובר לפעמים במשימה מסובכת בפני עצמה…), פונים מיד למינהל הקהילתי, על מנת לפתוח בהליך שיתוף הציבור.

התהליך מתבצע בכל שכונה בהתאם לאופיה. יש שיפנו אל התושבים דרך האינטרנט, אחרים יפרסמו פלאיירים או ינקטו בשיטות אחרות, אך המטרה של כולם זהה: להגיע למספר מקסימאלי של תושבים, ולהזמין אותם למפגש תושבים, כדי שיהיו משולבים מהרגע הראשון ובתהליך, מה שיוביל לשמירה עתידית של הגינות.

אנחנו מבקשים מהתושבים “לחלום”: מה הייתם רוצים לבנות בשטח הזה? אך הייתם רוצים לראות את השטח בעתיד? הם מעלים רעיונות, לפעמים יחד עם ילדי השכונה, ויחד מכינים מסמך. על בסיס מה ששמענו מהתושבים מה נכון עבורם ובהתאם לאופי המקום וכמובן העיר, אנחנו מתכננים את השטח עם האדריכל כדי לתכנן את המקום.

לרוב אנו מצליחים לעמוד בדרישות התושבים, אך לפעמים יש אילוצים שונים, כמו גודל השטח, מפלסים, קרבה למבני מגורים ועוד. אנחנו ממשיכים לקבל משוב מהתושבים לכל אורך הדרך.

לבסוף תמיד מקבלים החלטה משותפת ושקופה לטובת והנאת הציבור הרחב מתוך השכונה ומחוץ לה. גם לאחר סיום הפרוייקט אנו ממשיכים לקבל משוב מהתושבים ומנסים ככל שיש בידנו לעמוד בדרישותיהם.

ויש גם חידוש תקדימי, שלא נעשה עדיין באף עיר בישראל. “אנחנו מגישים מכרזי איכות למתקני השעשועים לכשמונה חברות בכל פעם, ומקבלים מהם הצעות. גם בשלב הזה, הבחירה של איזה מתקן יציבו בפועל בגינה, אנחנו עושים בשיתוף עם נציג התושבים. אין לזה אח ורע בערים אחרות”.

אופירה לוי מסבירה כי לעומת הגינות, בכל הנוגע לבניית כיכרות, אין שיתוף ציבור. מתברר כי האגף מטפל ב 164 מפרדות, איי תנועה וכיכרות תנועה לפי תפיסת הטיפוח החדשה – שילוב של דשא, פרחים, עצים ואבן משתלבת, אך מכיון ולא רק תושבי הרחוב נהנים ממנו אלא כל העוברים במקום, ההחלטות לא מתקבלות על ידי התושבים אלא בידי אדריכל הנוף.

הנתונים מדהימים, בכל קנה מידה אפשרי: יש בערך 130 כיכרות ברחבי ירושלים, ובשנים האחרונות, מאז החל ראש העיר משה ליאון את המדיניות החדשה של שילוב עצים, דשא וגינון בכיכרות, כבר שדרגו 35 מהם – למרות ההפסקה בשל שנת השמיטה.

סיור בגינות החדשות

במהלך הראיון, עלה הסיפור של הגינה במיצרי טיראן, בשכונת גבעת המבתר. מדובר בשטח ירוק, עליו נבנה בית הכנסת של הראשון לציון ורבה של ירושלים, הגרש”מ עמאר שליט”א, שפנה לראש העיר משה ליאון בבקשה לשפר את אזור בית הכנסת.

היו צריכים להתאים את המקום גם לגינה לטובת תושבי השכונה, אך מצד שני מתוך התאמה לבית הכנסת של הרב עמאר, עם גישה לרכבים וכו’. נעשה תהליך ארוך ומורכב של שיתוף הציבור – והתוצאה מושלמת, להנאת כל הצדדים. גן המשחקים מכיל 3 משטחי משחק: שטח לבוגרים, שטח לפעוטות ומתקני כושר. בנוסף, הותקנו והוקמו מדשאות, הצללה, מצלמות, ריהוט גן ותאורה חדשה. במסגרת העבודות, הוקם חניון חדש המשרת את באי הגן ובית הכנסת הצמוד.

אנחנו עוברים לגינה אחרת, לא חדשה אלא מחודשת: גן המשחקים המחודש בגוש 80 הוא אחד הוותיקים באזור, וברבות השנים התיישן מאוד והמתקנים שבו הפכו לבלתי שמישים. במסגרת המאמצים שמובילה העירייה לחידוש ושיפוץ גני משחקים, גם גן המשחקים הזה זכה לטיפולו המסור של אגף שפ”ע בעירייה. מקץ עבודות שנמשכו חודשים ארוכים, הגן נמסר לידי התושבים, כאשר כלל המתקנים, המשטחים הרכים, מתחמי ההצללה, הספסלים והנדנדות הוחלפו במתקנים חדשים ובטיחותיים.

ויש כמובן את הפארק הענק שהוקם בשכונת הר חומה, אליו מגיעים ילדים מכל רחבי העיר ירושלים ומחוצה לה, פארק שכבר זכה לכינוי ‘מיני גן סאקר’. מדובר על שטח של 70 דונם, המחולק למספר מתחמים, בהם הוקמו מגרשי כדורגל, כדורסל וקט-רגל, מתחמי פינג-פונג, מתחמי נינג’ה וכושר לילדים ולמבוגרים, וכן אחת האטרקציות המרכזיות של הפארק – מתחם ‘סקייטפארק’ חדיש ומרשים. בנוסף, הוא כולל אזורי מדשאות רחבים, מתקני משחקים מגוונים המיועדים לכלל הגילאים, מתחמי פיקניק ובילוי ועוד. הפארק מכיל אזורי חנייה ומבני שירותים ציבוריים והכל, בסביבה ירוקה ומטופחת בה בוצעו עבודות גינון, נטיעות עצים ועוד.

כל מה שסיקרנו כאן, הוא רק חלק מתנופת ההתחדשות במרחב הציבורי אותה מובילה עיריית ירושלים בשנים האחרונות בפארקים, בגנים ובשטחים הציבוריים בעיר. במסגרתה, משקיעה העירייה משאבים רבים להקמה ולשדרוג של פינות חמד, ריאות ירוקות ומוקדי בילוי נעימים ומטופחים ברחבי העיר ובשכונות.

אז בימי חול המועד סוכות, כאשר תעלו עם הילדים להתפלל בכותל המערבי, לבקר את הסבא והסבתא, לרקוד בשמחת בית השואבה ולהנות מאווירת החג הייחודית של ירושלים, אל תשכחו לקחת אותם בנוסף לסיבוב בגינות העיר – ולראות את תחילת התגשמות הנבואה, כי עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, וילדים וילדות משחקים ברוחבותיה.