היכל התרבות רמות: סיור בבית החדש של האומנים החרדים בירושלים

התוכן הופק בשיתוף עיריית ירושלים

האלפים הרבים שהגיעו לאירועי התרבות שהתקיימו בהיכל התרבות בשכונת רמות הירושלמית, נדהמו למראה עיניהם. הם קיבלו מקום ממוספר כאשר רכשו את כרטיס הכניסה, והודגש מראש כי אין הכנסת אוכל ושתייה או עגלות ילדים למקום, אך לא נראה כי כולם הפנימו שהם לא מגיעים סתם לעוד מופע במתנ”ס חרדי, אלא מדובר כאן בליגה אחרת לגמרי.

נכנסתי להיכל התרבות, לאווירה שמזכירה מצד אחד את ‘בנייני האומה’, עד שיש המכנים את המקום כבנייני האומה של הציבור החרדי, אך מצד שני – המקום שונה לחלוטין.

נפתח דווקא במחבר. הבידוק בכניסה והאישור לבעלי הכרטיסים שרכשו מקום ממסופר מראש, ועד למקום וסדר הישיבה, המשקיף לעבר במת הענק המאוברזת במיטב הציוד הטכנולוגי הקיים והנדרש לקיום אירועי תרבות. החל מהגברה ועד תאורה, דרך מסכי ענק – וכמובן, גודל הבמה.

מהצד השני, דווקא בשל העובדה שמדובר במקום קטן יותר משמעותית מבחינת מקומות הישיבה בכל מופע, האווירה הרבה יותר אינטימית ונעימה, כפי שמעידים גדולי האומנים שכבר הופיעו במקום. הופעה כזאת, עוד לא הייתה להם.

כדי לשמוע על המקום שהפך למרכז התרבות החרדי, עם במה מכובדת לאומנות חרדית שלא קיבלה עד כה את הבמה המתאימה, פגשנו במקום את מרגלית כלימי, מנהלת היכל תרבות רמות, ואת מור אסטרובסקי, מנהלת שיווק ופרסום בהיכל תרבות רמות.

שמענו תחילה על המקום, אחד משלושת היכלי התרבות הקיימים בירושלים, החל מהוותיק ביותר, מרכז בית העם ברחוב בצלאל בירושלים, היכל התרבות בשכונת פסגת זאב – והיכל התרבות החדש ביותר, בשכונת רמות.

היכל התרבות החדש נפתח בסך הכל לפני כשנה וחצי, והוא הוקם תחת אגף התרבות העירונ

בתקופה הראשונה, המקום ניסה למצוא את האפיון הייחודי שלו. “עברנו הרבה שלבים של ניסוי וטעייה”, אומרת מרגלית כלימי, עד שבקיץ האחרון, לראשונה, החלו לקיים אירועים מטעם ההיכל.

חודשי הקיץ הסתיימו בהצלחה אדירה. עם קמפיינים ממוקדים ברחבי העיר ירושלים, הן הצליחו למלא שורה ארוכה של אירועי תרבות במהלך חודשי חופשת הקיץ ובין הזמנים, והמשיכו בכל הכח גם במהלך ימי חול המועד סוכות.

אך דווקא אז, כאשר אלפים רבים כבר הגיעו ונהנו מאירועי תרבות ברמה גבוהה עבור הציבור החרדי, רגע לפני האבחנה בין האירועים האיכותיים יותר שהיכל התרבות יבקש לקדם ותוך כדי צבירת רשימת לקוחות מכובדת פרצה המלחמה.

מרגלית כלימי ומור אסטרובסקי מספרות כיצד ברגע אחד, בהנחיית ראש העיר משה ליאון, הן נשאבו יחד עם צוות אגף התרבות בעירייה לעבוד ולסייע למפונים הרבים שעלו לירושלים, עקב המלחמה הקשה.

“אמרו לנו שנדאג למפונים לאירועי תרבות, אך בשטח התברר לנו כי אנחנו, יחד עם עובדי אגף הרווחה בעירייה, היינו הראשונות לקבל את פני המשפחות המפונות – ועוד הרבה לפני תרבות, היינו צריכות לדאוג להן להכל”.

“דאגנו להביא למשפחות המפונים שירותי בריאות לתוך המלונות, עובדות סוציאליות, ביגוד ואוכל לתינוקות. דאגנו למפונים גם למופעים ומעט תרבות, אבל במשך שבועות ארוכים היינו עסוקות בדאגה לצרכים הבסיסיים של המפונים, שהגיעו למלונות בירושלים בחוסר כל, אחרי שעזבו את הבית במהירות, בלי לארוז את כל הנדרש”.

שבועות ספורים לפני חג החנוכה, הן עזבו את העבודה עם המפונים – ואז קיבלו הוראה מפתיעה, שלא ציפו לה. “ראש העיר משה ליאון החליט שהגיע הזמן שנתחיל לדאוג למעט תרבות לירושלמים. לחזק מעט את העורף, כמובן שתוך כדי דאגה למפונים, שקיבלו הנחות משמעותיות בכניסה למופעים אצלנו”.

הן מספרות כי תחילה הכינו תוכנייה מצומצמת של אירועים לחג החנוכה, “כי לא היינו בכלל בכיוון של אירועי שגרה”, אך ראש העיר משה ליאון חזר עם דרישה לקבלת תכניה מורחבת, עם כמה וכמה אירועי תרבות מידי יום.

מדובר בפרוייקט מסובך, שכלל לא מתאים מבחינת לוח הזמנים שעמד לרשותן לבירוקרטיה העירונית הנדרשת, אך עם הוראה מפורשת הן יצאו לדרך, וגיבשו בסופו של דבר תוכנייה שכללה מספר אירועים יומיים, לגברים, נשים, ילדים ואפילו לגיל הזהב.

תוך זמן קצר הצליחו בהיכל התרבות רמות להנפיק שורה ארוכה של אירועים מושקעים במהלך ימי החנוכה, בהשתתפות אלפי ירושלים, ותושבים מהערים השכנות.

עם הסיפוק מהצלחת ימי החנוכה, הן ממשיכות לפעול עם הפנים קדימה, וכעת היכל התרבות כבר מתחיל לקבל צביון ייחודי משלו, עם הבנה ברורה לאופי האירועים שיתקיימו במקום.

“אנחנו לא נקיים כאן סתם אירועים סטנדרטיים, ברמה המקובלת פעמים רבות בציבור שלנו. שוכרים אולם בשביל הקרנת סרט, רוכשות הכרטיסים מצטופפות עם כיסאות פלסטיק שהן סוחבות מירכתי האולם, ובכך מסתכם האירוע. הכל מותאם מראש, עם כיסאות מובנים בשורות מסודרות, מכירת כרטיסים בדיוק לפי מספר המקומות, אבטחה ובידוק בכניסה, ושמירה על הסדר בשעת המופע”, היא מספרת.

היא מציינת שורה של אומניות שעד כה לא הופיעו בירושלים מחוסר מקום, כמו התיאטרון של מירי ברנשטיין, שכעת קיבלה במה ירושלמית מכובדת בהיכל התרבות רמות. “כאן, מכבדים את האומנים והאומניות, ומכבדים את מי שבא להנות מהאומנות החרדית”.

מור אסטרובסקי מציינת כי אם בקיץ האחרון השיקו את היכל התרבות, החנוכה האחרון הוכיח כי המקום כבר קיים בתודעה הציבורית. עם זאת, היא מדגישה את המובן מאליו, כי אירועי החנוכה התקיימו בהתאם לאווירת המלחמה.

“למרות שקיימנו אירועי תרבות רבים, לא הבאנו מופעי סטאנדאפ לדוגמה. במקביל, הקמנו כאן תערוכה ייחודית בשם “אור על פני תהום”, עם איורים של בנצי וולמן ושירה שכתבו משוררות חרדיות בשם ‘מישירות מבט’, שגם הן קיבלו לראשונה את הבמה שלהן. קיימנו ערב שיחה לנשים עם המשוררות, סביב השירה שלהן על הכאב והאמונה בזמן המלחמה”.

תמונות התערוכה המרגשת:

לסיום, הן מסיימות עם התוכניות של היכל התרבות לעתיד: להפוך לבית יוצר לאומנות חרדית. החל מהשקות בכורה לאומנים חרדים מתחילים, ועד הענקת במה ובית לאמנות חרדית, כפי שלא היה קיים עד כה בציבור החרדי, וניכר כי הצורך והביקוש גבוהים.

את הסיור בהיכל התרבות סיימתי עם סיור בקומה התחתונה של המבנה, בחדרי האומנים. שם, יש חדרים נפרדים לגברים ונשים עם כל מה שהאומן צריך או רוצה לפני שהוא עולה לבמה, על מנת לספק באמת את חוויית התרבות החרדית לציבור שלנו, ברמה הגבוהה ביותר.