תושבי קריית הרצוג יצאו למאבק נגד קרינת האנטנות | רבני העיר בפסק נחרץ

לפני מספר שבועות הוצבו מספר אנטנות סלולריות על גג בניין ישיבה, בשכונת קריית הרצוג – בני ברק, בתמורה לתגמול כספי חודשי גבוה שמעבירות חברות הסלולר לידי הנהלת הישיבה. האנטנות ניצבות בקרבה רבה ביותר אל בתי התושבים ומוסדות החינוך הרבים הסמוכים, עד כדי עשרות מטרים ספורים בלבד בחלק מהמקומות.

בשורה ארוכה של מקרים האנטנות הוסרו לאחר מחאת התושבים הסמוכים. לדוגמה, לפני מספר שנים, אנטנה שהוצבה ברחוב הצבי בשכונת קריית הרצוג הוסרה, בעקבות מחאת תושבים שהתעוררה לאחר מקרי מוות קשים שאירעו בקרבתה רח”ל, ולאור התערבותו של המרא דאתרא הגאון רבי יהודה אריה שוורץ בפרשה.

תושב השכונה ומראשי ‘מטה המאבק באנטנות’, מספר בשיחה עמנו: “כל הרבנים שעמם שוחחנו בנושא, הביעו את התנגדותם החד-משמעית להצבת אנטנות בקרבת בנייני מגורים, מוסדות חינוך ועסקים קבועים, בוודאי כאשר קיימות חלופות אחרות שיוכלו לספק את הקליטה הסלולרית באזור! חלק מהרבנים אף התבטאו בצורה חריפה ביותר כנגד יהודים שומרי תורה ומצוות שמוכנים לפגוע ולהרוס את חייהם של אנשים אחרים בעד בצע כסף”.

“הגאון רבי משה שאול קליין סיפר לנו, שבזמנו הוצע להנהלת בית החולים ‘מעייני הישועה’ להציב אנטנות על גג בית החולים בעד סכום עתק שתקבל על כך הנהלת בית החולים, אך מששמע מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצוק”ל על ההצעה הוא התערב והורה שלא לקבל אותה בשום פנים ואופן! כך גם העיד הגרמ”ש קליין על עצמו, שבזמנו ביקשו חברות הסלולר להציב אנטנות על גג בית המדרש ובית ההוראה שבראשותו בשכונת ‘אור החיים’ בתמורה לסכום חודשי גדול, אך הוא סירב לכך באופן נחרץ בשל החשש לפגיעה כלשהי בדיירי הבניינים והמוסדות הסמוכים”.

לאור בקשת תושבי השכונה, כתבו גדולי הפוסקים והרבנים מכתב מיוחד, ובו גילו את דעתם הברורה שיש לפעול להסרת כל ספק סכנה ונזק אפשריים ולהתחשב בחששות השכנים.

רב השכונה הגרי”א שוורץ כתב: “זכינו, ושכונתנו היקרה, שכונת קרית הרצוג בני ברק, הפכה להיות תל-תלפיות למוסדות תורה רבים, מכל רחבי הקשת של היהדות החרדית, שאיוו להם נחלה בתוכה, ושמחה מיוחדת היתה לנו, כאשר החסידות המפוארת הקימה ישבה קדושה לבחירי בניה בפאתי השכונה, המעטרת ומפארת את הקריה כולה”.

“והנה, הקושי הכלכלי להחזקת מוסדות התורה אינו פוסח על אף אחד, ומוטל על ראשי ופרנסי כל קהילה להמציא טרף לתלמידי מוסדותיה, וראשי הישיבה הנ”ל שליט”א, קיבלו הצעה ממפעילי הטלפונים הניידים, להעמיד האנטנות שלהם על גגו של בנין ישיבתם, תמורת תשלום חודשי מכובד, שיש בו להקל על קשייה התקציביים של הישיבה – וכן עשו.

“אבל דא עקא, שראשי הישיבה שליט”א לא היו מודעים לסיכון הבריאותי הגדול שדבר זה גורם לכל המתגוררים בסביבת האנטנות האלה, סיכון למחלות קשות ר”ל, כגון המחלה הידועה, פגיעה בלב ובאיברים הפנימיים, מומים בילודים, התמוטטות עצבים ומחלות נפש, והדברים ידועים ומפורסמים בתוצאות מחקרים רבים שנעשו בענין.

“וברור לנו, שאין בכוונתם של ראשי-הישיבה שליט”א לפגוע חלילה באף אחד, והדבר נעשה מחוסר מודעות להשלכות החמורות הנ”ל, ובהיוודע להם בודאי ירצו לתקן את הדבר, שלא תצא ח”ו תקלה מתחת ידיהם.”

אל מכתבו של הגרי”א שוורץ הצטרפו פוסקים ורבנים נוספים שהוסיפו והדגישו את עמדתם הברורה בנושא: ראב”ד בד”צ בני ברק הגאון רבי יהודה סילמן כתב: “הנני מצטרף לבקשה החשובה של המרא דאתרא”, גאב”ד בד”צ בני ברק הגאון רבי שריאל רוזנברג כתב: “ג”א מצטרף לדברים הנ”ל, ולהתחשב בציבור השכנים הנחרדים מדבר זה”, מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין הוסיף: “אני מצטרף לדברי הרבנים גדולי ישראל הנ”ל שדבריהם אמת וצדק”, רב העיר הספרדי הגאון רבי מסעוד בן שמעון הוסיף: “גם אני מצטרף להאמור לעיל”, הגאון רבי יהודה אריה דינר: “היות שהוחזק שיש בדבר זה ספק סכנה, ונזקים נוספים, אין שום היתר להתקין דבר זה!”.

גם הגאון רבי משה שאול קליין נדרש לסוגייה בשבועות האחרונים וכתב תשובה מיוחדת על חומרת הדבר: “נשאלתי ממוסד תורני ציבורי אשר מתקשה בקיום התקציב של המוסד ובאו אליהם חברות תקשורת הרוצים להציב אנטנות סוללריות על גג המוסד והחברות ישלמו סכום נכבד כל חודש להחזקת המוסד, אולם המוסד נמצא בסמיכות לבניני מגורים, והדיירים הסמוכים למוסד אינם רוצים שיהיה בסמיכות לדירתם אנטנות אלו, כי לפי השמועה יש חששות של קרינה לאלו הדרים בסמיכות לאנטנות אלו, אולם חברות התקשורת אומרות שהם יעשו את האנטנות על פי התקן המאושר מצד חוקי המדינה, והשכנים אינם מסתפקים בזה, האם ראוי למוסד להציב אנטנות על גגם על פי תקן המותר כדי להקל מעליהם את קושי התקציב אף שהשכנים חוששים מזה מאד, או שיש למוסד להתחשב בחששות השכנים”.

בתשובתו פוסק הרב משה שאול קליין כי “עצם הדבר שצריך תקן לרמת הקרינה מראה הדבר שיש מצבים של קרינה המסכנות את שלום הציבור, והנה התקן הוא בדרך כלל שילוב בין הצורך של האנשים שיהיה קליטה בטלפונים ניידים לבין הסיכון לתושבים, ולפעמים הלחץ של החברות גורמות להקל קצת בתקן, וגם התקן משתנה מזמן לזמן, מזה מוכח שאין התקן חד משמעי שאין בזה סיכון, ועל כן מאחר שהתורה הקדושה מחמירה בפיקוח נפש שיש לחשוש אף על ספק ספיקא כמבואר בפוסקים, אין ראוי שמוסד תורני יסכים להציב אנטנות בסמיכות לבניני מגורים”.

הרב קליין ממשיך וכותב: “יתר על כן, מאחר שעצם הצבת האנטנות גורמות חרדות לתושבים הסמוכים להם, אף אם נאמר שהחרדות אינם מוצדקות, מ”מ עצם החרדות הם נזק לשכנים הסמוכים, ובודאי עוברים על מצות עשה דאורייתא של ואהבת לרעך כמוך”.

“על כן יש לכל מוסד ציבורי או לכל מקום שהוא סמוך לבניני מגורים להמנע מהצבת אנטנות סוללריות הגורמים חרדות לכל השכנים. וראוי לכל הממונים על הציבור להתריע על כך שלא להציב אנטנות בסמיכות לבניני מגורים שלא לגרום נזקים גופניים או נפשיים לתושבים הסמוכים. וראיתי מעשה רב אצל מו”ר פוסק הדור מרן הגר”ש הלוי ואזנר זצ”ל בעל שבט הלוי שבאו לפניו הנהלת מוסד מסוים בשאלה האם להציב אנטנות מעל בנין המוסד כדי להקל על עול החזקת המוסד, וענה להם שלא יציבו את האנטנות הנ”ל.”

בימים האחרונים התארגנו תושבי השכונה וחתמו על עצומה בקריאה לסילוק האנטנות המסוכנות שעל בנין הישיבה ואנטנות נוספות שהוצבו באזור לאחרונה, כאשר בתוך ימים ספורים חתמו על העצומה למעלה מ-400 תושבים המתגוררים באזור.

מ’מטה המאבק באנטנות’ נמסר: “דיירי הרחובות הסמוכים לישיבה כבר מדווחים על תסמינים קשים, בהם: עייפות, סחרחורות, כאבי ראש, מיחושים בלב, בעיות שינה, מחלות עור, קשיי תפקוד – ותסמינים נוספים. בנוסף, חווים התושבים תחושות קשות של מתח נפשי, לחץ, חרדה, פחד ואימה מהעתיד לקרות חלילה, באם האנטנות לא יוסרו מהמקום ויורחקו אל מקום אחר שאינו מסכן את שלום הציבור. בנוסף, בירור קצר העלה כי חלה ירידה ממשית של ערך הדירות, ונסיגה בביקוש לרכישת דירות באזור”.

לטענתם: “במספר מקומות בשכונה שבהם הוצבו אנטנות בשנים האחרונות, התרחשו מספר רב של מקרי מוות וחולי, זאת לאחר שדייריהם אובחנו כחולים במחלת הסרטן, רחמנא-ליצלן, ובמחלות קשות אחרות. קיים חשש כבד כי הם נבעו כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה מהאנטנות”.

לטענת התושבים, מבחינת חברות הסלולר קיימת אפשרות קלה ופשוטה: להעתיק את מקום האנטנות לאחד מהאזורים הריקים הרבים הסמוכים למקום – אלו שאינם קרובים למקום יישוב ואינם מהווים סכנה לחייהם ושלומם של בני-אדם ונזק כספי לממונם.

גורם המקורב להנהלת הישיבה טוען כי “כל העיר בני ברק מלאה באנטנות ולא ראינו שעושים נגד זה משהו”. עוד אומרים בישיבה כי “רמות הקרינה בסביבה הן ברף המותר והבטוח של התקן שנקבע על-ידי הגופים הרשמיים והמוסמכים לכך”.