שבועיים כבר חלפו מאז שהמנדט להרכבת הממשלה הוטל על בנימין נתניהו, אבל אפעס, משהו שם לא עובד. הממשלה שהייתה אמורה לקום בתוך חמש דקות מרגע פרסום המדגמים, התעכבה בתחילה לחמש שעות, אחר כך לחמישה ימים, אבל בינתיים נראה שאנחנו בדרך לחמישה שבועות, כשיאיר לפיד יושב בלשכת ראש הממשלה, משועמם משהו אחרי שארז את הכל במהירות שיא, בטוח שאפילו יום אחד לא יתנו לו לשהות עוד במשרד ראש הממשלה.
ללפיד הייתה סיבה טובה לחשוב כך, שהרי מיד במוצאי הבחירות, כשהתבררה תמונת המנדטים, חברי מפלגות גוש הימין היו בטוחים שהממשלה תוקם עוד באותו ערב. אחרים פסימיים יותר, אמרו שזה יארך כמה ימים, אבל אף אחד לא ציפה שהעסק ילך ויסתבך וגם כחלוף 25 ימים מהבחירות, טרם תקום כאן ממשלה.
במשך השנים בהם נתניהו נמצא בפוליטיקה, הוא נהג בדרך קבע לסכסך בין כל מי שזז בסביבתו וליתר ביטחון, הסתכסך אף הוא עמם. הפרד ומשול הפך לסיפור חיי ביבי, וגם הפעם הוא ניסה לעשות זאת בין יו”ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ’ ליתר חברי גוש הימין שאמור להקים איתו את הקואליציה הבאה.
נתניהו רתם לצידו את יושב ראש ש”ס אריה דרעי, עודד גם את איתמר בן גביר להצטרף, היה בטוח שביהדות התורה כדרכם יזחלו וכך קיווה שלא להותיר לסמוטריץ’ ברירה מלבד הצטרפות לממשלה במחיר מופחת, אבל הוא לא לקח בחשבון שסמוטריץ’, איך נאמר, פחות מתעניין בלחצים שמופעלים עליו.
במהלך השבועיים האחרונים בליכוד הפכו את סמוטריץ’ למטרה. האיש שממחשב לשכתו יצא מכתב הפרישה של ח”כ עידית סילמן מהקואליציה הקודמת, האיש שהביא את ניר אורבך לקצה, פתאום הוא כבר לא שותף, פתאום הוא רק טרמפיסט. בנטיזם, קרא לו פרשן מטעם עצמו.
ההכפשות נגד יו”ר הציונות הדתית עברו כל גבול, בהודעות הרשמיות של הליכוד הוא הוצג כסחטן בלתי נלאה, מחפש ג’ובים ורודף שלמונים. ברשתות החברתיות של תומכי הליכוד הוא הוצג כמינימום בן השטן, בן בריתו של יחיא סינוואר מנהיג החמאס, והעלוקה האולטימטיבית, מוצצת הדם של מצביעי הליכוד, שמנסה למצוא סיבה להמליך את השמאל לא פחות.
חטאו היחיד של סמוטריץ’, הוא שבשונה מאחרים, יו”ר הציונות הדתית שמכיר את טיב הסחורה שאיתה הוא מתמודד, לוקח את הזמן לאיטו, מעדיף להתעכב ארבעה שבועות, ולבטח את עצמו לארבע שנים. אם נאמר זאת ברחל בתך הקטנה, סמוטריץ’ לא סומך על נתניהו וסיבה טובה לכך הוא קיבל דווקא בעיצומו של המשא ומתן.
אחרי ימים ארוכים ללא התקדמות, סמוטריץ’ ונתניהו נפגשו בארבע עיניים. התקיימו שתי ישיבות עם נתניהו ופגישה עם יריב לוין ונראה היה שהדברים מתחילים לזוז. נתניהו הסביר לסמוטריץ’ מדוע לא יוכל להיענות לבקשתו להתמנות לשר הביטחון וסמוטריץ’ קיבל, גם אם לא הסכים. גם את הרוטציה במשרד האוצר הוא בלע בלית ברירה, מהמשרד לשירותי דת הוא נאלץ לרדת ואפילו ממשרד החינוך שבמשך שנים הייתה לציונות הדתית הרבה יותר מדריסת רגל בו, הפעם בליכוד לא מוכנים להעניק לו את השליטה, גם לא כסגן שר האחראי על החינוך הממלכתי דתי. אבל אז, אחרי שנראה שיש כבר התקדמות בליכוד חזרו בהם מסיכומים רבים.
בציונות הדתית טוענים להתנהלות בלתי תקינה של הליכוד, אומרים שמשא ומתן כלל לא מתקיים וגם מה שכן, בדרך כלל הוא נעשה באמצעות כלי התקשורת. מציעים תפקיד כלשהו וממהרים לתדרך נגד. אחת הדוגמאות לכך, היא הדרישה של סמוטריץ’ שפורסמה השבוע, לקבל לידיו ראשות ארבע ועדות בכנסת. אם תשאלו את הבכירים בציונות הדתית, הם כלל לא יודעים במה מדובר. “הציעו לנו כמה ועדות בהתאם לצרכים שלנו וביקשו שנבחר שתיים מהן. בסופו של דבר החלטנו ללכת על ועדת חוקה כדי לטפל בנושאים המשפטיים והוועדה לשירותי דת, כתחליף למשרד לשירותי דת שיינתן לש”ס. אבל כשאנחנו יוצאים מהפגישה, אנחנו שומעים שכביכול אנחנו דורשים ראשות של ארבע ועדות. ככה לא מתנהלים, בטח לא עם שותפים”. הם אומרים וזו לא הדרישה היחידה שהם מעולם לא דרשו. כך למשל גם הבקשה לווטו על שר החינוך הבא. בכיר בצוות המשא ומתן סיפר השבוע בשיחות סגורות את מה שהיה שם: “רצינו את משרד החינוך והשיבו בשלילה, ביקשנו לפחות סגן שר וגם זה לא רצו, אפילו ראש מנהלת חמ”ד לא מוכנים לתת. סמוטריץ’ ביקש לפחות לדעת מיהו השר הבא, אולי יוכל להתנהל מולו, אבל כשהוא יצא מהפגישה התברר לו שהשאלה הזו, הפכה לדרישה לווטו”.
סמוטריץ’ הוא לא היחיד שבליכוד מתעמרים בו. ביהדות התורה טוענים גם כן, שמישהו מבקש להתנער מהסכמים. “אומרים שממתינים לתשובות של אגף התקציבים, אבל איך זה נוגע לרשימת התפקידים שביקשנו ולמה לא חוזרים אלינו עם תשובות למרות שחלפו כבר כמה ימים?! ייתכן ובליכוד רוצים להקים ממשלה רק עם ש”ס ואולי גם עם עוצמה יהודית, אז שיערב להם. בינתיים אנחנו לא ממהרים, לשום מקום. אם הדרישות שלנו לא ייענו, אין לנו סיבה להיכנס לממשלה” הם טוענים ובצדק.
השבוע גם בעוצמה יהודית טענו להפרת סיכומים, כשתיק הנגב והגליל על ראש שמחתם, ובסך הכל נראה כי היחידים שמרוצים עד כה הם אנשי ש”ס שמקבלים תפקידים עד שיבלו שפתותיהם מלומר די.
במצב שכזה, אולי בעצם אין צורך למהר להרכיב ממשלה, אפשר גם להתעכב עד לתום המנדט, אולי לבקש הארכה מהנשיא. בליכוד יש מי שמאיים, כי במידה והשותפות ימשיכו להערים קשיים, אזי יצאו שוב לבחירות. לאיום הזה אין כל היתכנות, נתניהו לא ייתן ללפיד את התענוג להיות ראש ממשלה לעוד שלושה חודשים לפחות ומי יודע, אולי גם יתהפכו היוצרות בתוצאות הבחירות.
אבל אם אנשי הליכוד מאיימים באיום שכזה, אולי צריך להזכיר להם שיש אפשרות גם להעביר את המנדט לכנסת ואז אם נתניהו יתחייב על הדרישות – והוא יתחייב – מפלגות הימין ימליצו עליו לנשיא פעם נוספת, רק שבשונה מעכשיו, אז זה כבר יהיה אחרי שהמשא ומתן מוצה, אחרי ההתחייבויות.
ועוד מילה לסיום: ההכפשות שיוצאות מחדרי המשא ומתן נגד דרישותיהן של הציונות הדתית ויהדות התורה, לא יודעות גבול. התדרוכים כאילו המפלגות הללו דורשות את ראשות הממשלה, בזמן שיש מי שמחפשים משנה למלך, מראים על זלזול לא רק בחברי הכנסת, אלא גם במחצית ממצביעי הימין, שהלכו לקלפי ובחרו במפלגות ימין-חרדים, שאינן נתניהו. מחצית ממצביעי הימין שהבהירו שהם לא סומכים על נתניהו באופן מלא, ומבקשים שאחרים ייצגו אותם נאמנה. אם למי שעומדים בהבטחותיהם קוראים סחטנים, אם למי שעומדים על הדרישות של הבוחרים שלהם קוראים סחטנים, אנחנו סחטנים גאים.
מי שאמר על נתניהו שקרן בן שקרן התכוון למה שהוא אומר ולכן הוא אף פעם לא יהיה מרוצה עד שלא יתקיימו ההבטחות
דרעי לצערי מאמין לנתניהו ולכן הוא מסתפק בהבטחות ותיקים…