מדד הדמוקרטיה: רוב הציבור נגד פסקת ההתגברות, האמון במערכת המשפט בשפל

ברקע הרפורמה במערכת המשפט, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (ראשון) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022. המדד מציג נתונים מטרידים על שחיקה באמון הציבור במוסדות המדינה. על פי הנתונים במדד הנוכחי, אמון כלל הציבור במוסדות המדינה ירד לשפל חסר תקדים מאז פורסם המדד הראשון ב-2003. רק 33% מכלל הציבור נותן אמון במוסדות. לצורך ההשוואה, לפני כעשור הנתון עמד על 61%.

עבור ארבעה מוסדות המדידה היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). זאת, לעומת הממוצעים הרב שנתיים עובר מוסדות אלו: ביהמ”ש העליון 57%, התקשורת 37.8%, הכנסת 35.5% והמפלגות 22.3%. בכלל המדגם, משיא באמון בכלל המוסדות ב-2012 (ממוצע 61%) הייתה ירידה לשפל חסר תקדים (33%) במדידת 2022. ממוצע האמון לכלל המוסדות לשנים 2003- 2022 היה בציבור היהודי 49.7% ובציבור הערבי 36.3%.

לפי המדד, 57% מכלל הציבור בישראל סבורים שצריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. לצד זאת ישנם פערים גדולים בתמיכה בקרב ציבורים שונים. בציבור הערבי 87% השיבו בחיוב, לעומת 57% מהציבור היהודי. כך גם בקרב השמאל והמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).

שלא כבעבר, האבחנה בין ימין לשמאל (יהודים) הולכת מתרחקת מנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני והיא כוללת כיום כמעט את כל התחומים הפוליטיים-חברתיים הפנים והחוץ-מדינתיים. מאפיין נוסף המתחזק עם השנים הוא החפיפה בין מיקום עצמי פוליטי לבין מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים: בקרב הציבור החילוני יש חלוקה כמעט שווה בין הממקמים עצמם בשמאל, במרכז ובימין, אבל שבשאר הקבוצות, ובעיקר בקרב הדתיים לאומיים והחרדים, יש רוב ברור למי שממקמים עצמם בימין.

לגבי מצבה הכללי של ישראל, מ-2003 עד 2018 הייתה עלייה מתמדת בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד (מ-11% ל-53%). לעומת זאת, מהשיא ב-2018 ועד יוני 2022 חלה ירידה רציפה בשיעור זה (מ-53% ל-25%). במדידה האחרונה (אוקטובר 2022) נמצאה עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל טוב או טוב מאוד וירידה בשיעור המגדירים את מצבה כ”רע מאוד ודי רע”. אין הבדלים ניכרים בשאלה זו בין יהודים לערבים. בקרב היהודים שיעור הגאים בהיותם ישראלים הוא יציב (ממוצע רב-שנתי 2022-2003 – 85.9%). בקרב הערבים שיעור זה יציב פחות ונמוך בהרבה (ממוצע רב שנתי 2003-2022 – 46%).

נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר בתגובה לדוח: “מרגע שנבחרתי הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן, אני מודאג מאוד מהנתונים שנמצאים בדוח שהוגש לי. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדוח שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות – הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש”.

“אני מאמין שהדרך הנכונה מתחילה באחריות. אחריות של כל אזרח ואזרחית, ויותר מכך – אחריות שלנו – נבחרי הציבור. אני מתכוון להמשיך לפעול ולהקדיש לנושא הזה את מרב מאמציי”, המשיך הרצוג. “הסולידריות והשייכות קריטיות לחוסננו, ועלינו לעמול על ביסוסן וחיזוקן – יום-יום, שעה-שעה”, הוסיף.

מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון פרופ’ תמר הרמן הוסיפה: “מדד 2022 מצביע על החמרת פיצול עמדות הציבור לפי השתייכות למחנות פוליטיים, עד כדי כך שלא ברור שנותר בסיס ישראלי משותף בשאלות עקרוניות כמו גם בשאלות מעשיות בנוגע לאופייה ואופן התנהלותה של מדינת ישראל. כמו כן, במבט של 20 שנה לאחור נראה שבנושאים רבים חלה שחיקה בעמדות הציבור לגבי עקרונות יסוד של הדמוקרטיה, בציבור היהודי בעיקר בנוגע לשוויון האזרחי בין יהודים לערבים. כמו כן, חלה ירידה ברורה בשאיפה שמדינת ישראל תציג איזון בין ההיבט הדמוקרטי להיבט היהודי, כאשר למעט בציבור החילוני, בקבוצת הרוב היהודית ההעדפה ההולכת ומתחזקת היא להיבט היהודי”.