במסגרת אירוע בלשכתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, הוגש לו היום (שני) דו”ח הערכה אסטרטגית לישראל 2023, על-ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות ראש המכון, פרופ’ מנואל טרכטנברג ומנהל המכון, אלוף (במיל’) תמיר הימן. המסמך מהווה ניתוח מקיף של הסביבה האסטרטגית של ישראל בראי הביטחון הלאומי, וכולל את האיומים ופוטנציאל ההזדמנויות שבה.
היחסים עם ארה”ב
האתגר המרכזי עליו חוקרי המכון מצביעים לשנה הקרובה הוא סכנה סכנה לפגיעה ביחסים עם ארצות הברית. “התעצמות הקיטוב וההקצנה משני צדי המתרס הפוליטי בתוך ארצות הברית שוחקים את המערך הפוליטי תומך ישראל. אחיזתו של המחנה הפרוגרסיבי בדור הצעיר, השולל את הלגיטימציה של ישראל והציונות, בהיותה, לתפיסתו, ביטוי לעליונות לבנה-קולוניאליסטית, לצד העצמת האנטישמיות והגזענות, מאתגרות את הלגיטימציה והמעמד שמהם נהנתה ישראל בארצות הברית לאורך שנים רבות”, נכתב.
הדו”ח מצוין כי יחסי המדינות הם מ”אבני היסוד של הביטחון הלאומי של ישראל”, וכי מהלכים ישראלים שיתפסו כפגיעה בדמוקרטיה ו”ישנו את דפוס היחסים עם הפלסטינים, וכן צעדים שיצטיירו כהזדהות לא מספקת עם ארצות הברית והמערב בהקשר התחרות מול סין ורוסיה, יפגעו ביחסים אלו”.
במסמך נכתב כי נדרש בהקשר זה תיאום הדוק עם ארה”ב בסוגיית תוכנית הגרעין. כלומר לקדם עם ארה”ב מהלך לעצירת ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין ולבניית יכולות, גם צבאיות, לנטרולו. “על ישראל לדחוף להכרזה על כישלון המשא ומתן לחזרה להסכם הגרעין ולמימוש הסנקציות האירופיות בכפוף להפרת ההסכם, לפעול להרחבת הסנקציות עקב פגיעה בזכויות אדם ודיכוי המחאה; ולהמשיך לקדם אופציה מבצעית”, נכתב.
תכנית הגרעין של איראן
מדובר באיום החיצוני הפוטנציאלי החמור ביותר על ישראל. תכנית הגרעין של איראן נמצאת כיום במצב המסוכן ביותר שלה מאז ומעולם והיא במרחק קצר ביותר ממצב של מדינת סף גרעינית. לכך יש להוסיף את המשך ההתבססות של איראן והחתרנות האזורית שלה. גם בתחום הגרעין וגם בתחום ההצטיידות הקונבנציונאלית של איראן, שנת 2023 תסמן החמרה נוספת במצב. קידום תוכנית הגרעין באיראן, ללא מגבלה הסכמית וללא השפעה של האיום הצבאי, מחולל מציאות של איראן כמדינת סף גרעינית.
כלומר, איראן רחוקה מרחק החלטה מפריצה לפצצה, ללא מגבלות טכנולוגיות וקושי הולך וגובר למנוע בפעולה צבאית פריצה לפצצה, היה ותחליט (החלטה שככל הנראה טרם התקבלה), זאת במקביל להמשך ההתבססות האיראנית ברחבי האזור והתעצמותה הקונבנציונאלית. השתתפות איראן לצד רוסיה במערכה מול אוקראינה אכן מעמיקה את עוינות המערב לאיראן, אך מצד שני יוצרת לאיראן רשת ביטחון מול סנקציות מערביות נוספות ומגבירה את הביטחון האיראני מפני תקיפה מערבית.
הזירה הנפיצה ביותר
לפי הדו”ח, בזירה הפלשתינית ישראל בפתחה של “סערה מושלמת”. חוקרי המכון מזהים זירה זו כנפיצה ביותר בשנה הקרובה. בהיעדר פתרון נראה לעין לקראת תום עידן מחמוד עבאס כיו”ר הרשות הפלשתינית ועל רקע תסיסה גוברת בקרב שכבה רחבה של צעירים, גוברת סכנה להתעוררות אלימה, שעלולה להתלקח, בין השאר ולא רק, בתגובה למהלכי ישראל. כל זאת, בשעה שהולך ומחריף האיום האסטרטגי בגלישה למציאות של מדינה אחת, שתסכן את זהותה היהודית־דמוקרטית של ישראל.
על פי המסמך, המשך קיומה של הרשות הפלשתינית, על אף בעיותיה וחסרונותיה, הוא אינטרס ישראלי מובהק. התקרבות תום עידן אבו מאזן מחייבת לשמר את הקשר עם צמרת הרשות הפלשתינית ומחליפיו האפשריים, מתוך הבנה כי היחלשות דרמטית של הרשות מנוגדת לאינטרס הישראלי.
מלבד זאת, במסמך נכתב כי יש להיערך גם למענה צבאי ולפעולות נגד ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון. בה בעת, נדרשת בחינה מחודשת של המערכה בין המלחמות, מיקודה מול שליחי איראן וחזרה למדיניות העמימות. הדו”ח גם מציין את החשיבות בהעמקת שיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם.
במקביל, כמסר לאיראן, צה”ל וצבא ארצות הברית פתחו היום בתרגיל “ג’וניפר אוק”. בתרגיל משתתפים מפציצים אסטרטגיים מסוג B-52 ויותר מ-100 מטוסים, מסוקים וספינות קרב. מדובר בתרגיל במודל השלישי שעורכים חילות האוויר הישראלי והאמריקני בתקופה האחרונה המדמה תקיפה של מתקני הגרעין באיראן, וזו הפעם הראשונה שהאמריקנים מפרסמים הודעה רשמית עם פתיחת התרגיל.
נשיא המדינה התייחס לממצאי הדו”ח: ״הדו״ח שלכם מתאר תשומות אזוריות, ביטחוניות ומדיניות, אך מראה גם אופטימיות ותקווה. בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא במידה רבה עתיד של שותפויות. גם מול האיום האיראני וגרורותיו המסוכנות באזור שיתוף הפעולה עם ידידינו חיוני. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה”.
עוד הוסיף כי “זירה שמדאיגה במיוחד היא הזירה שאתם מכנים בדוח “הזירה הפנימית”. ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה. אנו נמצאים בתקופת משבר ועימות פנימי מסוכנים במיוחד, וביכולתנו להתמודד ולהכיל את חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו”.
מנהל המכון מסר: “מאזן הביטחון הלאומי של ישראל בפרוס שנת 2023 יציב וחיובי. ביחס לאויביה, ישראל חזקה הן מבחינת כוחה הצבאי והן מבחינת מעמדה הבינלאומי. כיום גם החוסן החברתי הפנימי חזק באופן יחסי ליריבותיה. ברם, שנת 2023 מציבה בפנינו שורה של אתגרים שעלולים לערער מאזן זה. בראש ובראשונה הסיכון לחוסן החברתי, ולמערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית. בתחום הגיאו־אסטרטגי זיהינו את מערכת היחסים המיוחדת עם ארה”ב כאתגר המשמעותי ביותר”.
