התנועה לאיכות השלטון עתרה הבוקר (רביעי) לבג”ץ, בטענה לחוסר חוקיות של התקציב הדו שנתי שעבר אתמול בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. התנועה מציינת בעתירתה כי בית המשפט כבר פסק בעבר כי התקציב הדו שנתי הוא בעייתי, והתריע שלא יקבל עוד תקציבים שכאלה.
בפעם האחרונה שעבר תקציב דו שנתי הדבר נעשה בממשלת בנט- לפיד בחודש נובמבר 2021, אולם תקציב זה התייחס לחודש אחד משנת 2021 ולשנת 2022. הפעם מעבירה הממשלה תקציב דו שנתי עבור רוב שנת 2023 ושנת 2024. לטענת התנועה באופן זה מחלישה הממשלה את הכנסת, ומבטלת את יכולתה לבקר את צעדיה של הממשלה באמצעות חוק התקציב.
עוד טוענת התנועה לאיכות השלטון כי התקציב שהעבירה אתמול הממשלה לשנת 2024 אינו לוקח בחשבון את התחזיות הכלכליות הקודרות אשר הוצגו על ידי כלל הגורמים הפיננסים המובילים במשק, הנובעות מההפיכה המשטרית שהממשלה מתכננת. לדברי התנועה במצב כלכלי לא יציב שכזה, אין להעביר תקציב לזמן כה רב מראש, ואזר במהלכו צפויות טלטלות כלכליות קשות ביותר שעוד קשה לחזותן.
עו”ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון: “דווקא בתקופה זאת, בה חשיבות הפרדת הרשויות נמצאת במוקד השיח הציבורי, באה הממשלה ולוקחת מהכנסת את אחד מכלי הביקורת המשמעותיים ביותר שלה- חוק התקציב, ומבטלת אותו. תקציב דו שנתי הוא לא רק אנטי דמוקרטי ולא אחראי נוכח האזהרות מהתוצאות הכלכליות של המהפכה המשטרית, הוא גם אינו חוקי. אנו מקווים שבג”ץ יבהיר זאת לממשלה, וכך גם ממשלות בעתיד לא ינסו להעביר תקציב דו שנתי”.
בנוסף, עתרו לבג”ץ נגד הקמת “קרן הארנונה”, שעברה אתמול בכנסת בקריאה שנייה ושלישית כחלק מחוק ההסדרים. התנועה טוענת בעתירתה לקיומם של קשיים משמעותיים הן בהליך חקיקתה והן בשיקולי המדיניות העומדים מאחורי הקמת הקרן. לטענת התנועה חוק קרן הארנונה מהווה שינוי מבני המשפיע על כלל המשק ומשנה את ההסדרים הקיימים בין השלטון המרכזי לרשויות המקומיות, ושינוי שכזה לא מתאים להיכלל בחוק ההסדרים.
עוד טוענת התנועה לקריטריונים פוגעניים בחוק קרן הארנונה, היוצרים עיוותים בהסדרים של הרשויות המקומיות השונות, ואשר לא התקיים בהם שיח ממשי ומספק. קריטריונים כגון: מדד סוציו אקונומי של הרשות שאינו לוקח בחשבון גרעון הרשות, או סכום מילוות שלוותה הרשות, והלכה למעשה מביא לעיוותים ביחס שבין רשויות “חלשות” ל”חזקות”; וכן, חלוקת הכספים לרשויות החלשות, אך אלה שמציעות היתרי בניה חדשים – על אף שרשויות חלשות רבות (ערביות בעיקר), אינן יכולות להציע היתרי בניה.
נוסף על כך טוענת התנועה לפגמים בהליך החקיקה, כאשר הליך חקיקת חוק קרן הארנונה עצמו הביא לפגיעה חמורה בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת (ואף של הציבור בכללותו) בהליך; הליך החקיקה לא תאם את חשיבותו ואופיו של חוק קרן הארנונה, משמעותו והשלכותיו הרבות; נעשה בו שימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת הקובע סדרי דיון מיוחדים תוך שנפגעת אפשרות האופוזיציה לעלות הסתייגויות.
עו”ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון: “מערכת היחסים בין השלטון המרכזי למקומי במדינת ישראל, היא מורכבת וסבוכה, ויש לה השפעות על חייהם של כל אזרחי מדינת ישראל. הכנסת למעשה קדמה את אחד ממהלכי החקיקה המשמעותיים ביותר שנעשו בשלטון המקומי בשנים האחרונות, בצורה חפוזה ורשלנית, מבלי לעמוד על ההשלכות שלו, תוך הסתמכות על נתונים חסרים, תוך מניעת השתתפות בישיבות מראשי מועצות וחברי אופוזיציה ושליחת נציג של ראש הממשלה לדיונים שיהלך אימים על חברי הכנסת. גם במדינת ישראל, בה התרגלנו לשימוש פסול בכלי העוצמתי של חוק ההסדרים, מדובר בשיא חדש של חקיקה חובבנית ורעה. שינוי משמעותי שכזה אסור שיעבור בתוך חבילת חוקי חוק ההסדרים, או שהדיונים לקראתו יערכו במהלך ימי מבצע צבאי, אשר חלק ניכר ממי שישפעו ממנו לא יכולים כלל להשתתף בהם”.
