עשרות אזרחים וחיילים נחטפו לתוך רצועת עזה בשעות הראשונות לפרוץ המלחמה. בהם, גם אשתו ושתי בנותיו הקטנות של יוני אשר, תושב אזור השרון, שסיפר הבוקר (ראשון) לקשת 12: “אשתי ובנותיי ביקרו בקיבוץ ניר עוז, אצל חמותי. משם הן נחטפו”.
“הייתה לי שיחה טלפונית עם אשתי בשעה 11:00 בבוקר בערך, שבה היא אמרה לי שמחבלים חדרו לתוך הבית. אותה שיחה נותקה ולאחר מכן הצלחתי לאכן את הטלפון שלה דרך חשבון הגוגל שלה, וראיתי שהמיקום של הנייד זה בחאן יונס בעזה. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי את הסרטון מהרשת החברתית, שבו זיהיתי בוודאות את אשתי, את שתי בנותיי ואת חמותי, כשמסביבן מחבלי חמאס. הן היו על עגלה”.
הוא תיאר: “שמו לאשתי כיסוי על הראש, אבל זיהיתי אותה בוודאות. היא לבשה חולצה שחורה. זיהיתי בוודאות גם את שתי הבנות שלי, אפילו שאחת מהן מכוסה לגמרי. באותו הרגע שראיתי את הסרטון הבנתי שהן נחטפו לרצועה”.
יוני אשר מותח ביקורת על התנהלות הרשויות מתחילת מתקפת הפתע: “אין מי שייתן את המידע, גם לא במוקד שהקימו. אתמול כל היום ניסיתי להתקשר למשטרה ולהשיג אנשים דרך אנשים שמכירים אנשים, כדי להגיע לכוחות הביטחון. דיברתי עם עשרות עיתונאים, זרים ומקומיים. כל היום אני בטלפונים, 24 שעות לא ישנתי ולא אכלתי”.
“אני לא יכול לעשות כלום. פניתי למשטרה כמה פעמים, פתחתי אירוע כדי שלפחות יהיה משהו רשמי. חוץ מהעובדים הסוציאליים של הרשויות המקומיות, לא יצרו איתי קשר מכוחות הביטחון. אף אחד לא יצר איתי קשר”.
הוא מספר בכאב בראיון לקשת 12: “בת אחת שלי עוד לא בת חמש, אחת עוד לא בת שלוש. הן מוחזקות על ידי מחבלי חמאס. צריכים קודם לפעול לשחרור הילדים והנשים, אחרי זה להמשיך את המשא ומתן שם. אני לא מבין איפה המדינה, איפה כולם? אני לא רואה לקיחת אחריות, רק הפקרות. אין מענה לאף אחד, כולם אומרים את אותו הדבר. פניתי לפיקוד העורף עשרות פעמים אתמול ולא חזרו אליי ולא דיברו איתי”.
“אני רק יכול לקוות שהן במצב סביר, אבל אף אחד לא יודע. בכל ה-24 שעות האחרונות לא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלהתראיין, אפילו ל-CNN. אני מבקש להפיץ את התמונות שלהן ואת הסרטון, כדי שתהיה מודעות. המדינה לא זזה”.
יש לי מילה אחת להגיד אתם מלללכיייםםם!!!!!
מפחיד!!!
תנחומים לכל מי שאיבדו\נחטפו יקיריהם
לא נורמלי. חלאות אדם פחדנים- חוטפים ילדים ונשים. זה רק מראה כמה הם נמושות.