כוחות היבשה, האוויר והים פועלים כעת ברצועת עזה נגד חמאס – הרגע אליו התכוננו. כוחות חי”ר, שריון והנדסה נכנסים ברק”ם, דחפורים וטנקים. זו סיטואציה מאתגרת ומורכבת במיוחד, אך הלוחמים בסדיר ובמילואים התאמנו לכך במהלך השירות – ומאותה שבת שחורה, עצימות האימונים הוכפלה.
הרוב המכריע של אותם תרגילים מתקיים במל”י (מרכז לאימוני יבשה) – הבסיס שמפעיל הכי הרבה לש”ביות, מה שהופך אותו לרלוונטי ביותר ללחימה הצפויה להם. יש בו חמישה מרכזים המתמקדים בתחומים שונים, זאת על מנת לאמן בצורה רלוונטית ויסודית את הכוחות השונים. ואחד מהם – הוא המרכז לאימונים באש.
זהו המקום בו מתאמנות כל היחידות בשימוש בנשק, אש חיה ותקיפה. בשגרה היו מגיעים לכאן גדודי חי”ר אחדים, אך בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה, מספרם גדול בהרבה.
רס”ן אמיר, הוא רע”ן המקצועות שמפקד על הענף האמון על שמירת הכשירות בלוחמת מרגמות, קליעה, צליפה, מחלקות רתק ומקצועות אש נוספים במל”י. אך באותה שבת בה הכול התחיל, הוא בכלל נלחם בעצמו: “ישר הבנתי שמדובר באירוע אחר. כבר בבוקר יום שבת נסענו כל הרע”נים לאוגדת עזה וקיבלנו פיקוד על החטיבה הדרומית, ולמרות התפקיד שלנו בשגרה – נלחמנו על הבית”.
בבוקר למחרת הם חזרו למל”י, וירדה הפקודה לאימונים בחירום. מיד הגיעו הצוותים, כולל אנשי המילואים, והחלו לאמן את הכוחות על לחימה בשטח בנוי לקראת הכניסה – מהחייל הבודד ועד החטיבה, לשם כך, קיימות שבע הלש”ביות הכי מתקדמות וגדולות בצה”ל.
אחת מהן – לש”ביית “בארי”, הקרויה לזכר הנופלים, היא לש”ביית העץ החדשה שעתידה להיות הגדולה ביותר. היא הוקמה ממש בשבועות האחרונים כדי להעניק אימון מדויק ומהיר, ומסוגלת להכיל ארבעה גדודים במקביל. “זו הלש”בייה היחידה בצבא שמאפשרת תרגול על לוחמה באש ברמת עומק”, מסביר הרע”ן, “וזה מה שמכין את הלוחם הכי טוב לקרב ולהיתקלויות”.
אבל איך מאמנים לפעילות מסוג זה, כמוה לא הייתה קרוב לעשור? “למדנו בעצמנו עם גורמים רבים ובנינו את האימונים והתרחישים מהדרגות הגבוהות ועד החייל שבקצה, כדי שנוכל להציג את האתגרים עימם הם עומדים להתמודד באופן המדויק ביותר”, הוא מתאר.
“בסוף”, מדגיש רס”ן אמיר, “מי שמוביל את האימונים הם רע”נים, שכולם היו ב’צוק איתן’, וזוכרים היטב מה זה לחימה בעזה”.
לצד האימונים האינטנסיביים, אי אפשר שלא לשים לב למורל הגבוה של הלוחמים במל”י. “אני מרגיש את העלייה במוטיבציה”, מתגאה רס”ן אמיר, “וזה עוזר גם לשיפור בלוחמה ובטכניקה. מתרגיל לתרגיל, החיילים כאן מגיעים לרמה שהם סומכים אחד על השני והופכים לכוח אחד – וזה עושה פלאים”.
