בחסות המלחמה: בג”ץ צפוי לפסול את חוק הסבירות ולהשלים את ההפיכה המשפטית

חלפו שמונים ושנים יום מתחילת המלחמה, עם ישראל כולו התאחד בתפילה ובמלחמה, הפוקוס כולו נגנב לנעשה בעזה ובצפון, איש לא זוכר כי מתחת לפני השטח ממשיכה ממלכת המשפט במגמת ההשתלטות על המדינה, זמן קצר לפני המלחמה, עסקנו כאן ברפורמה המשפטית שהוביל שר המשפטים יריב לוין, גולת הכותרת הגיעה לבג”ץ שדן בעתירות לפסילת תיקון לחוק יסוד השפיטה, במסגרת הדיון בעילת הסבירות.

היום מתברר כי כנראה במגדל השן, יש מי שמצליח גם בימים אלו להיות מנותק הקשר, ולנצל את הימים האחרונים שנותרו לשופטות חיות וברון שפרשו כבר מכס השיפוט להכריע על חודו של קול, כי בג”ץ עדיף בכוחו גם על חוק יסוד, דבר תקדימי שאין לא אח ורע.

לראשונה בתולדות המדינה, בג”ץ עומד לפסול חוק יסוד, כך פרסם הערב (רביעי) העיתונאי עמית סגל. לדבריו בימים האחרונים השלימו 15 שופטי בג”ץ את פסק הדין בעתירות נגד החוק, שמשתרע על פני מאות עמודים. שמונה שופטים, בראשות הנשיאה בדימוס חיות, כתבו החלטה בעד הפסילה. ומנגד שבעה שופטים, בהם השופט סולברג, התנגדו לפסילה.

באופן עקרוני קיים סיכוי נמוך שהתוצאה תשתנה, מכיוון שכעת קורא כל שופט את פסיקותיהם של 14 עמיתיו ומגיב. שינויים כאלה התרחשו בעבר בכמה מקרים.

הנשיאה חיות כתבה בטיוטת פסק הדין: “חוק היסוד מהווה סטייה ניכרת מ’החוקה בהתהוות’ ועל כן הוא חייב להתקבל בהסכמה רחבה ולא ברוב קואליציוני דחוק”. השופט עופר גרוסקופף הצטרף: “הדרישה להחיל על מי שעומד בראש הפירמידה היא בליבת הציווי, אין אדם שאינו כפוף לשלטונו של החוק”.

השופט יחיאל כשר מתח ביקורת על נוסח החוק, אולם כתב כי לבית המשפט אין סמכות לפסול אותו, ואלו דבריו: “אין מדובר ב’מכה קלה בכנף’, לא על עניין של מה בכך נאבקו מי שנאבקו והתנגדו מי שהתנגדו לתיקון זה. אולם, מלאכת חקיקת חוקי היסוד מצויה בסמכותה של הכנסת ולא של בית משפט זה”.

גם השופט נעם סולברג התנגד לביטול החוק וכתב: “עמי בדעתי (שלא לפסול חוקי יסוד) ניצבים רוב שופטיו ונשיאיו של בית משפט זה”.

שופטים בעליון מתחו ביקורת חריפה על הנשיאה הפורשת חיות שלדבריהם הכריחה אותם לנסח את פסקי הדין מהר מאוד, בכדי שתוכל לפרסם את הפסק שלה לפני המועד האחרון בו היא רשאית לפרסם פסק דין, שלושה חודשים לאחר פרישתה שיחולו בעוד שבועיים. הביקורת מתעצמת לאור העובדה שללא דעותיהם של השופטות חיות וברון הפורשות, התוצאה הייתה מתהפכת ל-7-6 נגד הפסילה.

דעת הרוב בטיוטת פסק הדין שתומכים בפסילת החוק הם השופטים: אסתר חיות, יצחק עמית, ענת ברון, עופר גרוסקופף, ח’אלד כבוב, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז, רות רונן.

ואילו בדעת המיעוט בטיוטת פסק הדין נמצאים השופטים: יחיאל כשר, נעם סולברג, יוסף אלרון, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ.

נזכיר כי חוק יסוד ביטול עילת הסבירות אושר בכנסת בסוף חודש יולי האחרון. החוק נחקק במסגרת תיקון ל”חוק יסוד: השפיטה”, והוא במהותו נוטל מבית המשפט את היכולת להתערב בהחלטות של השרים, שהתקבלו ב”חוסר סבירות קיצוני” לדעת השופטים. ההתערבות של בית המשפט במקרים כאלה נועדה כדי לפסול החלטות שהתקבלו בצורה לא רציונלית, לא שוויונית או תוך ניגוד עניינים.

באמצע חודש ספטמבר התכנסו כל שופטי העליון בהרכב מלא, לדיון בשידור חי על מנת לדון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. הישיבה ארכה למעלה מ-13 שעות, במסגרת העתירות התבקש בית המשפט לפסול את החוק לביטול עילת הסבירות.

השופטים הקשו על נציגי הממשלה, וטענו כי לאחר ביטול עילת הסבירות – בית המשפט לא יוכל לסייע לאזרחים. “מבקשים לכרסם פה ביכולת של בתי המשפט לבקר החלטות של שרים”, הזהירה הנשיאה דאז אסתר חיות. גם נציג המדינה, ענר הלמן, התריע: “הפגיעה בשלטון החוק – דרמטית. התיקון יוצר ‘חור שחור’ בשיטת המשפט שלנו”.

מי שייצג את הממשלה באופן פרטי הוא עורך הדין אילן בומבך, שאמר לשופטים: “כל החוקים הקשורים לזכויות אדם יישארו על כנם”. לדבריו, אם בית המשפט יתערב בביטול עילת הסבירות, שנקבע בחוק יסוד, הוא יעשה זאת “בלי בדל של סמכות”. המועד האחרון לפרסום פסק הדין בעניין הסבירות הוא ב-12 בינואר, שלושה חודשים ממועד פרישתה של השופטת ענת ברון.