החוקרים ששופכים אור על שינוי כללי המשחק – גם בזירה הסורית

ד”ר כרמית ולנסי וטל אברהם מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, כותבים כי המלחמה בעזה והלחימה בצפון לא מונעים מישראל לפעול גם בסוריה.

למעשה, לצד הגברת התקיפות הישראליות בלבנון וחיסולו הדרמטי של בכיר החמאס, סאלח אל-עארורי, בלב ביירות, מסתמן כי ישראל מעלה הילוך גם בפעילותה בסוריה ותוקפת באופן תכוף וקטלני יותר העברות אמל”ח ויעדים אסטרטגיים.

הפעולה העצימה ביותר שיוחסה לישראל עד כה התרחשה ב-25 בדצמבר, במסגרתה חוסל סיד רזי מוסאווי, מפקד בכיר במשמרות המהפכה האיראניים בדמשק שאמון היה על העברות אמל”ח מאיראן לסוריה וללבנון. מעבר לכך שמדובר באישיות מרכזית שהובילה את מאמצי ההתעצמות האיראנית בזירה, רזי היה קצין איראני בכיר ופגיעה בו משמעה פגיעה באיראן, שעד כה לא שילמה את המחיר על הפעלת שלוחיה נגד ישראל.

מאז דווח על לפחות 5 תקיפות נוספות, לא כולל כאלו שבוצעו בתגובה לשיגורי רקטות פלסטיניות לעבר רמת הגולן. תקיפות אלו התפרשו על פני המרחב הסורי כולו – החל מדמשק בדרום, עד לחלב שבצפון ולאזור הגבול עם עיראק באל-בוכמאל שבמזרח.

במסגרת התקיפות דווח על הרוגים נוספים מקרב גורמי הציר השיעי, כולל פעילי חזבאללה – מהלך חריג נוסף בפעילות הישראלית בשגרה. צה”ל מסכל גם יעדים פלסטינים הפועלים משטח סוריה ובאופן חריג לקח אחריות על חיסולו (8 בינואר) של חסן עכאשה, שהיה אחראי לשיגורי הרקטות של חמאס מסוריה.

חוקרי המכון מציינים כי עד כה, פרט לשיגורי כטב”מים בודדים שיוחסו למיליציות פרו-איראניות בסוריה או בעיראק, התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה לא נענו בתגובות משמעותיות מצד הציר.

שיקוליו של נשיא סוריה, אסד, ברורים – אין הוא מעוניין לדרדר את סוריה למלחמה רחבה, שעלולה לסכן גם את מעמדו. נכון לעכשיו ההנהגה האיראנית וחזבאללה מקבלים זאת ונמנעים להגיב משטחו. אין הם מעוניינים גם להגיב מאיראן או באופן עצים מלבנון, על מנת לא לגרור את מדינותיהם למלחמה רחבה עם ישראל.

כך, נוצר מצב שהיגיון הפעולה הרב זירתי משחק הפעם לטובת ישראל ומאפשר לה להסלים פעולותיה בסוריה, תוך חריגה מכללי המשחק שקדמו ל-7 באוקטובר, באופן שמקשה על הציר להגיב באופן הולם, מבלי לסכן את נכסיו יותר משנעשה עד כה.