העיתונאי אריאל כהנא, הכתב המדיני של העיתון ישראל היום, מעלה היום (ראשון) שורה של שאלות סביב צו איסור הפרסום בפרשת המתחזה שהשיג סודות צבאיים מסווגים והעביר אותם לגורמים שונים.
אריאל כהנא כותב: “כמה מילים על פרשת “המתחזה” שחדר לדיונים סודיים בעמדות הפיקוד של צה”ל בשבועיים הראשונים של המלחמה, ומעוררת הרבה סימני שאלה. במקום לטייח ולהשתיק את הפרשה, לציבור מגיעות תשובות.
אז מה אנחנו יודעים? על פי הודעת שב”כ, “המתחזה” – שימו לב לחומרת הדברים – “השיג גישה למידע סודי ברמת סיווג גבוהה, תיעד מידע מסווג בדרכים שונות, ובמספר הזדמנויות אף חלק מידע סודי עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך”.
“הנה מספר שאלות:
1. מיהם אותם “גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך”? מה הבעיה להגיד את שמם ותפקידם?
2. או שמא מדובר ב”גורמים אזרחיים וצבאיים” קצת יותר רציניים? אולי למשל בעיתונאים שעובדים ברשתות זרות?
3. מה שמוביל לשאלה המרכזית, האם אכן מדובר רק ב”מתחזה” שעכשיו גם אומרים שאינו כשיר לעמוד לדין או שהפרשה הרבה יותר רצינית, והשימוש בסעיף הנפשי מאפשר לטייח את הפשלה?
4. כי תבינו, להתחזות זה דבר אחד – דברים כאלה אכן קורים. אבל, “להצטרף לפעילות צה”ל”, ולא סתם פעילות אלא כזו שבה “מידע סודי ברמת סיווג גבוהה” – כלומר לגבור על כל נקודות הביקורת והשומרים שבדרך – “לתעד את המידע בדרכים שונות”, ואז “לחלוק אותו עם גורמים אזרחיים וצבאיים שאינם מוסמכים לכך” – זה כבר רמה אחרת לגמרי.
5. כלומר, יתכן שמדובר רק ב”מתחזה” שפעל לבד. אבל אי אפשר שלא לחשוש שפעולת עומק שביצע הייתה הרבה יותר מזה.
6. אחרי הכל, אנחנו כבר יודעים שפיקוד הדרום היה מחורר מודיעינית – חמאס ידע עליו הכל. איך הושג המידע על הבסיסים הסודיים שלנו בדרום לפני המלחמה? אולי היה מרגל? אולי מעצמה מודיעינית כמו רוסיה, שהידקה קשרים עם חמאס בשנים האחרונות סייעה לארגון? האם אפשרי שאותו “מתחזה” קשור בדרך זו או אחרת לעולם דוברי הרוסית? אלה שאלות שצריך לדעת את התשובה המלאה להן.
7. כי בסופו של דבר, היה לאותו “מתחזה” אומץ בלתי נתפס להתעסק עם החומרים הסודיים ביותר במקומות הסודיים ביותר. כל זה נעשה לבד ונגמר ב”סעיף נפשי”?!
8. ושוב, אם מדובר רק בבעיה נפשית, ואותו “מתחזה” איננו מרגל או סוכן זר, שבחדירתו לבסיסי צה”ל גם לא קיבל סיוע מבפנים, מדוע הכל סודי? מדוע צו איסור הפרסום? מדוע שמו אינו חשוף לציבור?
9. אם מדובר רק בתקלה נקודתית כתוצאה מהכאוס של ה-7 באוקטובר, מה הבעיה שאור השמש יחשוף את כל האמת בפני הציבור?
10. או אולי יתכן שהתשובה לשאלות האלה היא שיש עוד מרכיבים לפרשה? האם אפשרי שאותו “מתחזה”, למשל, עסק בפעילות בעייתית שקשורה לגורמי חוץ גם לפני המלחמה?”.
לדברי אריאל כהנא, “אלה מקצת השאלות שח”כ אלמוג כהן שחשף את הפרשה – ושמהרגע הראשון ועד עכשיו שופרות המערכת מנסים להלך עליו אימים – מעלה, ובצדק. אחרי הכל, צריך לזכור שגורמי הביטחון שחוקרים את הפרשה, הם אלה שנתפסו לצערנו בפשלה מודיעינית גדולה מאוד – פשלה שעשוי להיות לה קשר ישיר לפרשה”.
“לי הערפל שאופף את “המתחזה” מזכיר מאוד את שערוריית הסוכן “שמפניה”, הלא הוא אבישי רביב, שעד היום הזה לא ברור חלקו ברצח רבין. האם שב”כ השתמש בו כסוכן מדיח לרצח ראש הממשלה, או כמקור מודיעיני? הטיוחים האלה עולים בחיי אדם, ואילו לציבור יש זכות לדעת את האמת”.
זה אולי מסביר מעט למה ראש השב”כ מאהד עשתונות מול ח”כ גוטליב
אולי גוטליב צודקת, עד שלא יחשפו את מה שקרה שם אני מאמין לה, הפרשיה הזו יותר מידי קריטית בכדי לטייח אותה