קבוצה של פלסטינים ניגשה בשבוע שעבר למחסן של האו”ם במרכז עזה ודרשה גישה לסיוע המאוחסן בתוכו. החבורה לא התעניינה במזון, דלק או תרופות. היא רצתה משהו שנראה בעיניה בעל ערך הרבה יותר: סיגריות מוחבאות שהוחבאו במטען ההומניטרי.
התקרית, שתוארה על ידי פקיד האו”ם, היא סמל למכשול חדש ומשמעותי למשלוחי סיוע ברצועה. הברחת סיגריות משתוללת – כתוצאה ממחירי הטבק הגבוהים – הפכה לביטוי האחרון של התמוטטות החוק והסדר בהכנסת הסיוע לרצועה.
משאיות סיוע ומחסני אחסון הפכו למטרות של מבריחים פלסטינים המבקשים להוציא סיגריות שהוחבאו בתוך משלוחים על ידי שותפיהם, אומרים גורמים רשמיים באו”ם ובישראל. פושעים מקומיים אחרים תוקפים גם כלי רכב שלדעתם מסתתרות סיגריות אי שם על הסיפון, דיווחו בוול סטריט ג’ורנל.
סיגריות נמכרות כיום בסכום של עד 25 דולר ליחידה בעזה, כך שכל עזתי מבין שהשגת חפיסה בודדת של סיגריות יכולה להיות רווחית מאוד עבורו.
הסחר בסיגריות הצליח להימשך חודשים, כאשר הסיגריות עברו בחשאי דרך מעבר גבול רפיח בין מצרים לעזה, בו שלטו הרשויות בתמיכת חמאס. אבל כאשר כוחות ישראליים השתלטו על המעבר ב-6 במאי, הדלת נטרקה למשלוחי סיגריות. מבריחי סיגריות מצאו נתיב אחר דרך מעבר כרם שלום בין ישראל לעזה, אך לא הצליחו למשוך את המשאיות הצידה כדי לפרוק את הסחורה שלהם, כפי שעשו ברפיח.
התקפות פליליות על שיירות סיוע הפכו כה קשות עד כי למעלה מאלף משאיות של סיוע נותרו מושבתות בצד העזתי של מעבר הגבול כרם שלום עם ישראל. אפילו הפסקה ישראלית יומית בלחימה לאורך נתיב אספקה קריטי לא הספיקה כדי לגרום לקבוצות סיוע להעביר משלוחים.
פקיד נוסף באו”ם אמר כי ביום שלישי הגיעו שלושה חמושים למחסן אחר של האו”ם במרכז עזה, בדרישה לבצע חיפוש במשלוחי הסיוע. הם מצאו את הסיגריות שחיפשו בתוך אחת הקופסאות. “סיגריות הפכו כמו הזהב החדש בעזה”, אמר הפקיד.
גורמים ישראלים אמרו כי מצאו סיגריות מוברחות בין סיוע או מוברחות על ידי נהגים. לפעמים מבריחים תוחבים חפיסה אחת או שתיים לתוך אבטיחים חלולים או תוחבים אותם לתוך שקית או קרטון של סחורה לגיטימית, אמר פלסטיני שמכיר את פעולות ההברחה.
“הישראלים מבצעים בדיקות יסודיות על כמה קופסאות נבחרות, אבל לא יכולים לבדוק כל חבילה, קופסה או קרטון בודדים”, אמר.
גבר פלסטיני בדיר אל בלח סיפר כי ראה אנשים חמושים על משאיות סיוע פותחים שלוש שקיות קמח שנפלו מאחת המשאיות כדי לבדוק אותן בקפידה. כשלא מצאו דבר, הם קפצו חזרה על המשאית והמשיכו הלאה.
“אם השקיות האלה היו מכילות סיגריות, האנשים האלה היו הורגים את כל מי שנגע בהן”, אמר האיש.
אנשים לא מעשנים יותר בציבור בעזה. למי שעשיר מספיק כדי לעשן, זה עניין פרטי. “אין ספק, כל מי שמעשן סיגריה שעולה יותר מ-10 דולר מתבייש להראות את פניו לילדיו בזמן שהוא מעשן, בידיעה שההתמכרות שלו היא מחלה”, אמר אבו סולימאן, בן 66, מדיר אל בלח לוול סטריט ג’ורנל.
לסיום הכתבה נספר בשם אותו חבר, שהסתכל על האזהרה הרשומה על חפיסת הסיגריות שבידו ואמר: “אני הייתי מכניס לעזה רק סיגריות ובכמויות אדירות”.
אני מתחבר בעיקר למשפט האחרון. הייתי מכניס להם רק סיגריות וכמה שיותר. אם אפשר גם סמים. מה יכול להיות יותר טוב ממנת יתר?
אם מבריחיםסיריות אפשרי רחפנים חלקי כתבם ואולי קליעים מי יודע