הפרקליטות הצבאית הכריעה כי רצח איש שב”ס יוחאי אבני הי”ד יוגדר כפיגוע, זאת לאחר שמשפחת הנרצח נאבקה על כך במשך שבועות ארוכים. המחבל אבראהים מנצור, פלסטיני מכפר בידו, יואשם ברצח ממניע לאומני לאחר שדקר את אבני בביתו 66 פעמים והעלה את הזירה באש. בכתב האישום שהוגש אתמול נכתב: “הנאשם עשה זאת בשל היות המנוח יהודי, מתוך כוונה לגרום למותו ולהימלט מהמקום”.
ניצן אבני עברי, אחות הנרצח, סיפרה ב”חדשות הבוקר” של קשת 12: “הגענו בשעה 10:00 לבית המשפט והתבשרנו שכתב האישום מצביע על כך שהמחבל רצח את אח שלי באכזריות בשל היותו יהודי. האמת יוצאת לאור. היינו במאבק כמעט חודשיים, 51 ימים, כדי להוכיח שאבראהים מנצור ביצע מעשה טרור באח שלי. ידענו את זה מהרגע הראשון, כשהתבשרנו בבשורה הכל כך קשה. את יוחאי לא נוכל להחזיר לצערי, אבל יש הקלה שנעשה צדק. הדרך עוד ארוכה, יש לנו עוד דיונים רבים בבתי משפט, דיוני הוכחות, דיון לקראת ענישה, אנחנו בתחילת הדרך, אבל לפחות אנחנו יודעים שהפרקליטות השכילה להבין שמדובר במחבל”.
על הטענה תחילה של הפרקליטות כי מדובר בשוד שהסתבך, אמרה כי “הזירה מדברת בעד עצמה, האכזריות שבה. בכל יום שעובר אנחנו מגלים פרטים נוספים. המחבל הגיע לביתו בעת שינה, כשהוא אוחז בידו סכין. הוא פתח במסע רצחני שהתחיל בזריקת אגרטל על אח שלי בעת שנתו. לאחר מכן הוא זרק עליו כיסא בלי הפסקה ואז הוציא את הסכין ודקר אותו 66 דקירות, לא רק באיברים חיוניים על מנת לרצוח, אלא גם כדי להתעלל. המחבל לקח בגדים מהדירה של יוחאי, שם אותם בערימה, לקח נייר טואלט, הוציא מצית והצית את הכל, ליד גופתו. כלומר, הוא רצה לשרוף את הגופה. למזלנו החלון היה סגור, המחבל סגר כדי שאף אחד לא יישמע ובאיזשהו שלב האש כיבתה את עצמה. הדירה כולה נשרפה ונשארה גופה”.
ניב עברי, בעלה של ניצן וגיסו של יוחאי הי”ד, התייחס לשאלה למה לקח לפרקליטות זמן רב כל כך להבין כי מדובר ברצח על רקע לאומני: “עם פרסום הרצח עלו השערות מה המניע. בתחקור הראשוני שעשו למחבל, הוא טען שלמעשה בא לפרוץ. נדהמנו מממצאי המשטרה והשב”כ שהמחבל מזוהה עם חמאס ושהיה עצור מנהלי בעברו על הסתה לטרור. יש לו רקע ביטחוני. דרשנו פוליגרף, שאלו אותו אם ביצע פעולות הכנה לרצח, הוא השיב בשלילה ויצא דובר שקר. את הרצח הוא ביצע מתוך שנאה כלפי יהודים. זה לא רצח פלילי או אחד שניסה לפרוץ”.
“בדין הפלילי יש חשיבות למה שהחשוד אומר. על זה היה המאבק. הייתי בזירה. בעברי אני חובש, יש לי רקע בתחום הרפואי, והתפרקתי בדירה. המחבל לא רצה להגיע לבית סוהר ביטחוני, כי יש הבדל שמיים וארץ בין בית סוהר ביטחוני לפלילי. גם עונש המאסר שונה וביקורי המשפחות. עוד נדבך זה בית המחבל. אם זה אירוע לאומני, הורסים אותו”.
ניצן סיפרה על המפגש עם המחבל בבית המשפט: “הרגע הראשון שהסתכלתי עליו, היה קשה מנשוא. ראיתי את הפנים שלו. הוא חייך. זו תחושה קשה, לחשוב שהמחבל עשה את מה שעשה לאח שלי בכזאת אכזריות. המחבל הוא האחרון שאחי פגש. הרוע הזה פגש בן אדם כל כך טוב”. ניב: “עצם החיוך שלו בבית המשפט, עצם זה שהוא עושה וי, מראה שהוא פעל מתוך רצון לרצוח יהודים ושהוא לא באמת מתחרט”.
ימח שמו וזכרו