בשקט מוחלט וכשהירח כבר בלב השמיים, יוצאת פלוגת ‘נץ’ של יחידה 636 לעוד מארב באיו”ש. כמו כל קודמיו, גם הפעם על הכוונת חוליות טרור בחטמ”ר מנשה.
לשעות הארוכות בשטח מתלווה יום שלם, ולעיתים אפילו יותר, של הכנות מקיפות לקראת היציאה. כל שלב קריטי להצלחת המשימה ומוביל לרגע הנכון ביותר בו יוכלו לפעול.
זה מתחיל כמובן במודיעין – “המארב לא מגיע יש מאין”, מסביר סרן מ’, מ”פ ‘נץ’, “אנחנו יוצאים לאחר תחקור ותכנון מדויק של כל פעולה בשטח, מול פעילי הטרור שבהם אנחנו צפויים להיתקל”. לאחר קבלת המידע על החוליות – הנתונים הופכים לפרקטיקה, ובמהרה נרקמת התוכנית.
בשלב הזה מתחילה ההיערכות למבצע הלילי. “כל יום כזה מתחיל במטווחים”, הוא מספר, “חשוב לנו שהלוחמים יגיעו כשהם חדים על אמצעי הלחימה שלהם. תקלות בתפעול הנשק בזמן אמת עלולות לפגוע באלמנט ההפתעה”.
בנוסף, על החיילים להכיר את החוליה שהם מחפשים כמו את כף ידם. כך, בחדר התדריכים של הפלוגה, מתכנסים במהלך היום כל היוצאים ומשננים כל פיסת מידע אפשרית.
“לאחר שלמדנו מול מי אנחנו פועלים, אנחנו עובדים על ה’איך?'”, עובר המ”פ על סדר היום החשוב, “אנחנו יוצאים לשטח לאחר שיש ביכולתנו לחזות איך הם יתקפו. עבור מטרה זו, הלוחמים לומדים תורות לחימה ייחודיות לכל מארב, הכוללות כיווני תקיפה שדרכם כדאי לפעול, דרכי מילוט ועוד”.
עכשיו, הפלוגה מוכנה לצאת לדרך. המתח באוויר ופני חברי הצוות דרוכים כראוי לאירוע מסוג זה. “בסופו של דבר מדובר כאן גם בהיבט מאוד מנטלי – מדובר בפעולה של שכיבה במשך שעות, ולפעמים ימים, בציפייה שמשהו יקרה”, משתף סגן ע’, מפק”ץ הצוות, “הסיכול לא יקרה בהכרח בפעם הראשונה, ויכול אף לקחת חודשים. מיומם הראשון בהכשרה אנחנו שמים דגש על החוסן”.
במשך הנסיעה אל נקודת המארב, כל לוחם ולוחם מגולל בראשו את כל מה שעליו לדעת לפני שהוא נכנס אל תוך לילה שלם של ערנות שיא. “אנחנו מגיעים לשטח והכול מתקתק. כל אחד יודע בדיוק מה תפקידו בכוח”, מספר המפק”ץ בעוד החיילים כבר זוחלים למקומם, “הלוחמים שלנו כבר מיומנים היטב לפעילויות מהסוג הזה, זו השגרה כאן. והם יודעים שאנחנו נשלים את המשימה, לא משנה כמה זמן זה ייקח”.
