יוסי כמיסה: “אשמח שליברמן יגיש תביעת דיבה – בשלב הזה הכל ייצא החוצה”

יוסי כמיסה, מי שחושף את פרשות השחיתות לכאורה של יו”ר מפלגת ישראל ביתנו איווט ליברמן אומר הבוקר (ראשון) כי הוא ישמח אם איווט יגיש נגדו תביעת דיבה, כי הדבר יביא לחשיפת מסמכים והוכחות לטענותיו.

בראיון לרדיו גלי ישראל אמר: “אשמח שליברמן יגיש נגדי תביעת דיבה, אני אשמח. בשלב הזה יצא הכל החוצה ויוגש כאן כתב אישום חמור מאד נגד ליברמן בנושא סיפור קונגו, לא מדובר במאה שקל, מדובר בהמון כסף. אני לא מפחד, שיבוא לבית משפט. יש מסמכים, מסרתי למשטרת ישראל בזמנו”.

“בשנת 2000 חודש אוגוסט טסתי לקונגו, ליברמן כתב שאני לא מקורב אליו… הוא שלח אותי לקונגו 3 פעמים, היה דיבור לעסקה של יהלומים תמורת ביטחון, נשק לקונגו. הכל מופיע בכתובים ואמרתי את הכל לאגף החקירות, אני רוצה שליברמן יתבע אותי ואז הציבור יראה הכל”.

לדבריו, “לא באתי לסמל במשטרה וסיפרתי לו, אני מדבר איתך על בכיר, ראש אגף החקירות. אנחנו מדברים פה על האדם שלדעתי היה לו ועדיין יש לו את הכי הרבה כח במדינה”, הוא אומר על ליברמן.

עוד הצהיר: “אני מוכן ללכת לפוליגרף כדי להיבדק אם דיברתי מילה אחת עם נתניהו, או עם מישהו מטעמו או קיבלתי אגורה שחוקה מטעמו. אני קורא לכלי התקשורת לערוך לי את הבדיקה הזו”.

“אמרתי לחוקרי המשטרה בזמן אמת שיש מישהו במשטרה שמעביר לליברמן אחרי דקה וחצי הכל. הפעם האחרונה שהעברתי למשטרה חומרים היה בערך בשנת 2003, אין לי טענה כלפי המשטרה”. כאשר נשאל אם כך ידע ליברמן שהוא עומד להיפגש עם משה מזרחי, ענה: “אני לא רוצה כרגע להרחיב, שליברמן יתבע אותי”.

יוסי כמיסה, מקורבו לשעבר של שר האוצר אביגדור של ליברמן שטוען כי הוא הציע בעבר לשלם 100 אלף דולרים על רצח של ניצב במשטרה, שמע מגורמים במשטרה שיש כוונה להתעלם מההאשמות, אז הוא פרסם פוסט בפייסבוק והחליט להתראיין ל”שישי עם אילה חסון”. “אני מוכן לשלם 100 אלף דולר, לרצוח את אותו ניצב”, אמר אז ליברמן לכמיסה.

לאחר פרסום הפוסט, המשטרה העבירה את המידע ליועצת המשפטית לממשלה. חלפו שבועות וכלום לא נעשה. “הם היו בהלם, אנשי המשטרה שאני מכיר, שנמצאים גם היום במערכת, הם פנו לחקור. המשטרה רצתה לבוא ולחקור. הם ביקשו לחקור ובמשך חודש ושבוע בערך, שום דבר לא קרה” טען כמיסה.

עד לרגע זה יוסי כמיסה לא זומן למשטרה למסור עדות, לתת גרסה או להיבדק בפוליגרף. “אני מוכן ללכת היום לפוליגרף. הנה, אני קורא לו מפה, בתוכנית שלך, אם אתה, ליברמן, חושב שאני ממציא, בוא נלך, נאמת את המידע שנמצא בלהב”, הוסיף כמיסה. לדבריו, “אין אדם מחובר ממנו (ליברמן) בתקשורת הישראלית. הוא יודע לתפוס בין שלושה לארבעה אנשים ואיתם הוא עובד ברמות הכי קרובות. הוא יודע איך לתפוס אותם, והם עושים את דברו”.

לקראת סוף 2001, ליברמן מינה אותו למתאם השר והמנכ”ל במשרד התשתיות. בימים ההם ליברמן היה משוכנע שרודפים אחריו. “הוא ידע שמשטרת ישראל רודפת אחריו ועוקבת אחריו. הוא ידע שהם מחפשים אותו והייתה לו כנראה סיבה להילחם בהם והוא ניסה בכל דרך להילחם באנשים האלה שמחפשים את האמת”, טען כמיסה.

“ישבנו בבית עופר ודיברנו על נושא המשטרה, וראיתי שהוא היה בלחץ. ‘אני מוכן לשלם 100 אלף דולר, לרצוח את אותו ניצב'”, כמיסה סיפר שליברמן אמר לו. “אני נדבקתי לכיסא באותו רגע. אמרתי לו ‘תגיד לי, מה, אתה השתגעת?'”. כמיסה סבור כי ליברמן התכוון ברצינות לדבריו ולא התייחס אליהם כהלצה.

“כולם זוכרים את החקירות שהיו על ישראל ביתנו, עליו במיוחד, בתקופה הזאת. כולנו יודעים מה היה באגף החקירות באותה תקופה, כולם ידעו והוא ידע שהם מפריעים לו והוא ידע שהם עוקבים אחריו והוא ידע שהם מנסים לתפוס אותו, שמנסים לתפוס אותו. היו עליו גם האזנות, הוא ידע. הוא היה מעורב במה שקורה מול משטרת ישראל. היה לו גם מידע מבפנים. הוא היה באמוק, ובטירוף על הסיפור הזה”, טען כמיסה.

כמיסה הוסיף: “אני הייתי צמוד אליו בכל מה שקורה עם משטרת ישראל. אתם לא מבינים איזו שנאה יש לו למשטרת ישראל. אני לא המצאתי את השנאה של ליברמן למשטרת ישראל. זה היה קיים”. כמיסה סבור כי ליברמן קרא לו לדאוג לזה באופן עקיף והוא הוסיף: “אני מוכן להיבדק בפוליגרף על זה. זו לא אגדה וזה לא היה איזה סתם התלוצצות. זו הייתה הכוונה”.

“האיש היה נרדף, כהגדרתו, ממשטרת ישראל. צריך להבין שהם הצליחו, במידעים שיש להם. הם שמו עליו את היד והוא כל הזמן רק ניסה להוריד אותם כי עוד שנייה הוא היה נתפס. הקצין הזה היה הראש. הוא היה המוח. ככה הוא הגדיר אותו. האיש הזה, מבחינתו, היה סדין אדום, לא רק הוא. עוד שני קצינים שהוא הסתכל עליהם בצורה מאוד קשה”, אמר כמיסה. כמיסה הוסיף: “ליברמן רצה להוריד אותו כי הוא הוביל את כל המערכת הזאת, הוא היה האיש הדומיננטי בסיפור שלו”.

הניצב שדובר עליו הוא סנדו מזור, החוקר הראשי של פרשת בר-און-חברון שהמליץ בזמנו להגיש כתבי אישום נגד נתניהו, ליברמן ודרעי. כזכור, הפרקליטות קיבלה את ההמלצה רק על דרעי. לימים, מזור עזב את המשטרה ושר החוץ שלמה בן עמי מינה אותו לשגריר ברומניה. ליברמן עתר לבג”ץ נגד המינוי של מזור, ובג”ץ – דחה את העתירה.

כמיסה טען כי פנה בזמן אמת לראש אגף החקירות דאז משה מזרחי, להגיע אליו לפגישה. אך כמיסה לא הגיע וגם לא ענה לטלפונים של מזרחי. עו”ד יעקב וינרוט עדכן את ליברמן, ליברמן נפגש איתו (כמיסה) על “אם הדרך” והוא פשוט לא הגיע. “אני ידעתי שהם כבר התעכבו בדרך. היה לי ברור למה הוא לא הגיע”, טען מזרחי. “לצד השני נודע שאני אמור להיות אצל מזרחי בתוך יומיים”, ניסה כמיסה להסביר מדוע לא הגיע לפגישה. לימים, ליברמן פרסם פוסט בו כינה את כמיסה “הזוי”, ניסה להקטין את הקשר שלו עם כמיסה וטען שכמיסה מופעל.

כמיסה הכחיש בתוקף את ההאשמות האלו וגרס כי אף אחד לא הפעיל אותו. “אני עצמאי, פועל בצורה חופשית. זו פשוט היסטריה של האיש, שהוא הבין את המשמעות של האירוע והוא עכשיו מתחיל לירות לכל הכיוונים. אין איש בעולם שעמד אחריי ואין איש בעולם שמימן אותי”, טען כמיסה.

על עוצמת הקשר של כמיסה וליברמן ידעו במשטרה בזמן אמת, מהאזנות שבוצעו שם. “אנחנו ידענו מי הוא כי הוא עלה לנו בהאזנות, עוד כשהיה בשירות, שהוא מחובר לליברמן, והעברנו את זה למערכת. לא עשו עם זה כלום”, אמר ראש אגף החקירות לשעבר משה מזרחי. למען הסר ספק, המשטרה קיבלה את המידע, העבירה אותו ליועצת המשפטית לממשלה, אבל עד לרגע זה, כאמור, כמיסה לא נחקר.

מלשכת שר האוצר ליברמן נמסר כי “יוסי כמיסה מעולם לא שימש כעוזרו או יועצו של השר ליברמן וכל טענותיו הן טענות מופרכות של אדם הזוי שמניעיו רחוקים שנות דור מלהיות תמימים וטהורים. לא בכדי ניתן למצוא חדשות לבקרים תמונות של כמיסה עם חברי כנסת מהליכוד”. עוד נאמר כי “כאיש משטרה לשעבר, היה מצופה מיד עם קבלת ההצעה מן הסוג הזה, כפי שהצהיר – לפנות מיד למשטרה ולהגיש תלונה”.

“עצם אי הגשת תלונה במקרה כזה היא עבירה על החוק. העובדה שהאיש חיכה ו’נזכר’ רק אחרי 20 שנה, ובאופן ‘מקרי’ רק אחרי יציאה למערכת בחירות לפרסם דברים הזויים ודמיוניים כפי שפרסם – מדברת בעד עצמה. השר ליברמן מתעתד להגיש קובלנה פלילית נגד כמיסה בתחילת שבוע הבא”.