תגלית ארכיאולוגית נדירה: מטבע עתיק התגלה במבצע סקר מערות מדבר יהודה שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עם משרד המורשת וקצין מטה ארכיאולוגיה במנהל האזרחי זו השנה השישית, וזאת – במטרה להגיע לאוצרות הארכיאולוגים לפני שודדי העתיקות.
מפקחי רשות העתיקות הגיעו למקטע מצוק באחד הנחלים באזור עין גדי, כאשר בפתח אחת המערות הבחינו במטבע העשוי כסף כשהוא מבצבץ על פני הקרקע. אחת ההשערות היא שהמטבע נפל מכיסם של מורדים, אשר ירדו למדבר במהלך המרד – אולי בדרכם לעין גדי הסמוכה. אירוע כזה יכול להסביר כיצד הגיע המטבע מירושלים למדבר.
לדברי יניב דוד לוי, חוקר בענף מטבעות ברשות העתיקות, “על המטבע ניתן להבחין בכתובת שנכתבה בכתיב חסר. יתכן כי הדבר מהווה עדות לתהליך גיבוש הכתובת, כיוון שבשנים המאוחרות יותר של המרד הכתובת ‘ירושלים הקדושה’ נכתבת בכתב מלא”.
במרכזו של המטבע מופיעים שלושה רימונים. זהו הסמל המוכר ממטבע הלירה הישראלית, ששימשה את מדינת ישראל עד לשנת 1980. בצידו השני של המטבע מופיע גביע ומעליו נכתבה האות א’, המציינת את השנה הראשונה לפרוץ המרד, וכן הכתובת “חצי השקל”, המציינת את ערך המטבע. הגביע היה סמל אופייני למטבעות ששימשו את האוכלוסייה היהודית בשלהי תקופת בית המקדש השני – בימי המרד הראשון ברומאים.
נראה כי המורדים היהודים טבעו מטבעות כסף וברונזה משל עצמם, שעליהם מוטיבים וסמלים יהודיים, כמעין פעולה של התרסה ויצירת כלכלה פנימית של המרד. על כן אין זה מפתיע כי המורדים בחרו להשתמש במטבעות אלה בכתב העברי הקדום, אשר היה נפוץ מאות שנים קודם לכן, ולא בכתב היווני, אשר היה בשימוש בימי בית המקדש השני.
לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, “הממצא ממחיש כמה חשוב לסקור באופן שיטתי ומקצועי את כל שטח מדבר יהודה. אלמלא מבצע הסקר, יכול היה המטבע ליפול לידי שודדי עתיקות ולהימכר בשוק העתיקות למרבה במחיר. במהלך שש שנות המבצע תעדנו למעלה מ-800 מערות ומצאנו אלפי ממצאים ערכיים וחשובים”.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, “המטבע הוא עדות ישירה ונוגעת למרד היהודים ברומאים – תקופה סוערת בחיי העם שלנו, שבמהלכה הקצנה ומחלוקת פילגו את העם והובילו לחורבן. אחרי 2000 שנה העיר ירושלים שבה להיות בירתנו, אבל אין חדש תחת השמש – המחלוקות לא תמו. מציאת מטבע זה מזכירה לכולנו את עברנו, ומדוע יש לחתור לאחדות”.
