המתיישבים נערכים ליום פקודה: “המטרה שכל תושב יהיה כוח לוחם במקרה קיצון”

לא רק כיתות הכוננות: כלקח מטבח שבעה באוקטובר שהתרחש בישובי העוטף, הוקם כשבוע לאחר פרוץ המלחמה פרוייקט חירום בישוב יצהר בו עוברים תושבים מן השורה שאינם מגוייסים לצה”ל אימונים ותרגול תרחישים שמנוהלים על ידי מפקד כיתת הכוננות לשעבר בישוב, במטרה להכין את הישוב למקרה של תרחיש קיצון בדומה לעוטף בו ייפרצו כל מעגלי ההגנה הקיימים.

בישוב מסבירים כי מטרת המיזם הוא “להפוך את האזרחים מנטל ביטחוני לנכס ביטחוני” ביום פקודה, ולעבות משמעותית את מעגלי ההגנה הקיימים בישוב. מארגני המיזם מבהירים כי מדובר בכוח אזרחי אשר מטרתו תהיה עתודה וסיוע לכוח ההגמ”ר וכיתת הכוננות, ומספרים כי הפרויקט זכה לתמיכה מקצינים בחטיבת שומרון ומפקדים בכוח ההגמ”ר המקומי.

“הטבח ביישובי העוטף הבהיר לכולנו שמערכת הביטחון מוגבלת ביכולותיה. מודיעינית, מבצעית, מדינית, משפטית ועוד”, אומר בעז אלברט, מפקד כיתת הכוננות ביצהר בעבר, ומי שעומד בראש מיזם אימון התושבים. “כלקח מהאירועים הקשים הללו ערכנו בישוב הפקת לקחים וניתוח השטח, בו עלה כי החזקת מחלקת הגמ”ר בכל ישוב הינה דבר חשוב, אך לא נותנת מענה מלא לתרחיש קיצון של עליית המוני מחבלים מכפרי האזור. ביום פקודה מחנות הצבא הסמוכים עלולים להיות בעצמם יעד להתקפה והישובים יוותרו חשופים ומנותקים”.

לדברי אלברט, “השאלה שמונחת פה היא היכן יבחרו האזרחים הפשוטים להיות בתרחיש קיצון כזה – מאחורי דלת הממ”ד הנעולה בנסיון נואש להציל את המשפחה, או במסגרת שמגינה באופן פעיל ומאורגן על הישוב כולו. המטרה שלנו היא שאת המודל הזה יאמצו כלל הישובים ביו”ש ובגבולות”.

אלברט מוסיף ומספר על אופי האימונים, ומדגיש כי מדובר בדבר שדורש משמעת ורצינות מצד התושבים. “כל תושב שמצטרף לפרויקט האימונים עובר כאן בסך הכל קרוב ל20 שעות של תרגול ולמידה. האימון כולל תרגול קליעה ולחימה בשטח פתוח באמצעות נשק אישי לבעלי נשק ברישיון. עם אימון מקדים והוספת ערכות פשוטות וזמינות לכלי הנשק, אפשר להפוך בקלות את מאות התושבים הפשוטים שנושאים אקדח ברישיון לכוח לוחם לכל דבר”.

“אנחנו עורכים עם התושבים גם אימון טקטי שכולל תנועת פרט וחוליה בשטח, ניהול היתקלויות בדגש על תקשורת נכונה בין הלוחמים, וכן עזרה ראשונה בסיסית כמו החייאה, ושימוש בחוסם עורקים”, זה משהו שאתה לומד אותו במשך כמה שעות ויכול להציל חיים ביום מן הימים”, אומר אלברט.

“בסוף מי שמשתתף כאן במיזם הם תושבים מן השורה שעובדים במשך רוב שעות היום ולכן אנחנו מנסים להתאים את האימונים לשעות נוחות יותר. מצד אחד אנחנו דורשים מהמשתתפים רצינות, משמעת ועמידה במשימה – אך מצד שני מנסים להתאים את הפעילות כך שתהיה מתאימה לכל תושב”, הוא מחדד.

“כשאתה מגדיל את סך הלוחמים המעורבים באירוע, את רמת התקשורת ביניהם ואת כמות אמצעי העזרה הראשונה בשטח בידי אנשים היודעים להשתמש בהם, אתה מאפשר לישוב להיות מוכן טוב יותר בתרחישי קיצון. אנחנו מקפידים מאוד לעבוד בתיאום עם צה”ל כדי למנוע אירועי דו”צ בשטח בזמן אמת. המיזם מתבצע בשיתוף פעולה מלא עם מפקד ההגמ”ר המקומי, וזכינו כבר לתגובות חמות מקצינים בחטיבת שומרון שהתרשמו מהרעיון והודו כי הדבר יוכל להוות תוספת הגנתית משמעותית ביום פקודה”, מספר אלברט.

“בסופו של דבר לא מדובר באתגר גדול מדי, וכל ישוב יכול בקלות רבה להגדיל את סך הלוחמים בתרחיש קיצון, עם מעט השקעה והתארגנות מראש. זה דורש קצת השקעה והירתמות מצד התושבים, אבל דומני שהיום אחרי האירועים הקשים שפקדו את המדינה כל אזרח מבין שהגיע הזמן להיכנס מתחת האלונקה”, הוא מסכם.