מרן ראש הישיבה רבי דב לנדו שליט”א ספד היום בכאב למרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך ויסבקר זצ”ל, ראש ישיבת בית מתתיהו וחבר מועצג”ת.
ההספד המלא: “אבל כבד לכולנו בני התורה, כאשר נסתלק מאתנו אחד מגדולי מרביצי התורה בדורנו נודע לשם ולתפארת בהרבצת תורה רבות בשנים, לאלפי תלמידים ושומעי לקח, אשר תורת רבם בקרבם, ורבים מהם מרביצי תורה נכבדים בכל קצוי ארץ, ראש ישיבת בית מתתיהו הגאון הגדול רבי ברוך ויסבקר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא.
הגאון ר’ ברוך זכרונו לברכה, זכה וזיכה והקים את הישיבה כאן ועוד ישיבות והעמיד תלמידים במסירות לב ונפש, והנחיל את תורת רבו הגדול מרן ראש הישיבה רבינו הגאון ר’ שמואל רוזובסקי זכר צדיק לברכה, והוסיף והשפיע מדיליה באופן שהיה יחודי לו, וניכרת השפעת לימוד תורתו המרשימה אצל תלמידיו הרבים המפארים בתפארת תלמודם את כל מרכזי התורה באשר הם.
זכינו והיינו שכנים כאן בגבעת רוקח רבות בשנים, ומפעם לפעם כאשר נפגשנו שוחחנו בדברי תורה, ובכל עת ששוחחנו הרשימה מאד מעלת גודל עיונו, והתבוננותו הרחבה והעמוקה בלב הסוגיות שעסק בהם. ועוד זאת שמעתי שהיה מסור בצורה מופלגת לכל צרכי תלמידיו הרבים בכל ענין שהוא, ברוחניות ובגשמיות, בעצה ותושיה בכל עניניהם אשר בכל תהלוכות חייהם.
לאחרונה כאשר ביקרתיו בעת שמחלתו הכבידה עליו, והיה בחלישות כוח גדולה, נתרשמתי מאד מגודל מסירותו לתלמידיו ולישיבתו, כאשר אמר לי ברגש רב שלמרות חוליו הוא זוכה למסור שיעוריו כאשר היתה באמנה איתו, וכל תקוותו היתה שיוכל לשוב לתפילות ולסדרים בהיכל ישיבתו הרמה.
במסכת אבות (פרק ג’ משנה ט’) שנינו, רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת.
הגאון ר’ ברוך זצ”ל, חי את חייו מתוך יראת חטא, בדקדוק הדין, בהתייחסות בכובד ראש לקיום ההלכה בכל פרטיה ודקדוקיה, ומעשיו היו מרובין מחכמתו, ואכן זכה וחכמתו נתקיימה, וחכמתו ממשיכה ומתקיימת בקרב תלמידיו הרבים.
אבדה גדולה איבדנו כולנו בני התורה, אבדה גדולה לישיבתו הרוממה, ולכל אלפי תלמידיו, ואבדה גדולה למשפחתו הרוממה.
הקב”ה ישלח ניחומים לאלמנה הרבנית שתחי’, ולכל משפחתו המפוארת, ולכל תלמידיו הרבים. ויזכו בניו וחתניו הרבנים הגאונים שליט”א להמשיך בדרכו וברוחו הגדולה כשאיפתו הטהורה. ובילע המוות לנצח ומחה ד’ אלקים דמעה מעל כל פנים”.
