יותר מ-10 פעמים בחצי השנה האחרונה ניסה צה”ל לחסל את מפקד הזרוע הצבאית של חמאס והגא”פ בטולכרם “אבו שוג’ע”, ואת כמות בהם הצהירו בנחרצות גורמים שונים במערכת הביטחון כי ינהלו “מאבק נחוש” למיגור תשתיות חמאס ביו”ש הפסקנו כבר מזמן לספור, כותב אלישע ירד.
ובכל זאת נראה שדיבורים לחוד ומציאות לחוד. במהלך השבת נצפו לאור יום גלויי פנים גם אבו שוג’ע עצמו וגם חברו אשרף נאפע – מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בעיר. שניהם הגיעו יחד עם עשרות חמושים אחרי מגדוד טולכרם להשתתף בהלוויתו של אשרף עבדאללה – מחבל מהגדוד שמת היום מפצעיו.
כטב”ם אחד היה יכול לחסוך דם רב של יהודים שיפגעו חלילה בקרוב מהפיגועים שתוציא תשתית הטרור, וגם דם של לוחמי צה”ל שנשלחים שוב ושוב למשימות כירורגיות שנועדו לכסח את הדשא בלית ברירה אך בשום פנים ואופן לא למגר את האויב.
מחר שוב יצהיר פוקס על “יד ברזל כנגד הטרור”, הכתבים הצבאיים ימהרו להחמיא על ה”המדיניות התקיפה” ודובר צה”ל יתגאה בחיסול כירורגי מהאויר של פצצה מתקתקת ברגע האחרון או הזה שאחריו. רק המחבלים ימשיכו לחגוג ולצחוק לנו בפנים.
נזכיר, כי בעבר חשפנו שצה”ל מסרב להכריז על שטחי הרשות הפלסטינית כשטח מלחמה שיגדיר את המחבלים כלוחמים בלתי חוקיים. הגדרה משפטית כזו, הייתה מאפשר פעילות רחבה בהרבה של צה”ל בשטחי יהודה ושומרון. אולם אי קבלת ההחלטה מונעת מצה”ל חופש פעילות במקום.
גורמים המעורים בפרטים טוענים כי מי שאמון על ההחלטה הוא מפקד פיקוד מרכז, היועמ”שית והפצ”רית.
איפה שהיו ב-7.10. (ואני לא מדבר על הדרג התחתון). איך הדחליל הזה בכלל מצליח להרים את הנשק?
ימח שמם של כל הערבים גם החפים מפשע שעמדו ויסתכלו עלק חפים מפשע ימח שמם
למה הם חיים עדיין