אני זוכרת את זה כמו אתמול. הגעתי מתנשפת לקומה שלוש. פתחתי את הדלת וכמעט שעשיתי ‘אחורה פנה’. הכל היה נראה מתוקתק מדי בשביל מחלקת יולדות. חששתי שהתבלבלתי והגעתי למלון מפואר.
מה שבכל זאת גרם לי להישאר על עומדי ולהבין שאולי אני בכל זאת במקום הנכון הייתה האחות הנחמדה שהסתובבה בין החדרים.
היא קלטה אותי במבטה והפנתה אותי לחדרי. מה אומר ומה אדבר. הכל כל כך מענג ומפאר. חדרים מרווחים ומארים, חדר אוכל מדהים ביופיו. מה שנקרא ‘גם מרשים וגם טעים’. הכל סביבי נקי ומצוחצח. פשוט נעים להיות כאן.
ויש את האווירה, שחבל שאני לא יכולה להעביר לכן אותה בכתב. התמונות על המסדרונות, הנוף המרהיב, האחיות המחייכות, אפילו הריח – מושלם. עושה חשק לקחת את הגוזל הקטן בעריסה ו’לטייל’ אתו ברחבי המחלקה.
תאמינו לי, כבר עברתי כמה לידות עם מחלקות להתאוששות לאחר הלידה, ולידה כמו זו במעיני הישועה, הייתה הכי מענגת, הכי מבריאה, כזו שנתנה לי כוחות לחזור הביתה חזקה יותר, מוכנה לגדל את הגוזל ואחים שלו באנרגיות מחודשות.
רגע, על הצוות סיפרתי? מדובר בצוות קשוב, מקצועי ומנוסה. כזה שמוכן לסייע בכל מה שחשוב לך, כי הוא באמת רוצה בטובתך. יש כאן יועצות הנקה מסבירות, מדריכות ומכוונות שמאפשרות ללמוד הכל כדי לדעת יותר איך לטפל ולגדל נכון את הרך הנולד במזל טוב.
אחרי כמה ימים במחלקה המפוארת הזאת, אני בהחלט התאוששתי כדי צורכי ואני מוכנה לחזור הביתה, חזקה מאי פעם.
את החוויה בללדת במעיני הישועה, בחיים לא אשכח.
